ר' זכריה בן שלום העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות וחלק משו"ע טור יורה דעה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ויש להעריך, כי כתב היד מן המאה הי"ז-י"ח. בכה"י קס"ו דפים: דפים 1-146ב' מדרש הגדול לחומש שמות, דפים 147ב'-166ב' שו"ע טור יו"ד.
בסוף כה"י כתוב: "הכתוב (כנראה, הכותב)... זכריא בן שלום".
רשימות הבעלים על כתב היד: "חק(-של) יחיא אבן מרי יחיא... מן מרי יעיש אבן יעקב אלחכימה" (דף 147א...
מרי זכריה בן שלמה היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). הוא מוזכר שלישי ברשימת הדיינים בצנעא בשנת תכ"א (1661): דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלום בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריה בר' סעדיה בא"מ זכריה, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי.
יהודה רצהבי מצא את רשימת הדיינים בשולי כתב יד, והוא מעריך, כי מדובר, כנראה, בשני הרכבים של בתי הדין בצנעא בתקופה זו.
מרי זכריה בן שלמה היה מנהיג ואולי אף חכם ודיין בעיר אללכמה, שבאזור ירים במרכז תימן, בתחילת המאה הי"ח.
הוא חתום על שטר קניין ספרים בשנת תע"ה (1715) יחד עם מרי זכריה בן דוד. השטר נכתב לחסן בן מוסא אלינאעי. בחתימה על שטרות של מכירת כתב יד היו נוהגים לחתום הדיינים או מנהיגי הקהילה, בשל חשיבותם וערכם הרב.
ר' זכריה בן שלמה בן מעודד בן זכריה העתיק בעיר ירים שבמרכז תימן את ספר הקבלי "תולעת יעקב" לר' מאיר בן גבאי, ספר נפוץ ביותר בתימן. לא ידועה לי שנת ההעתקה, שכן בקולופון רשום כ"ד במרחשון, אך לא כתובה השנה. אין בידי אף הערכה כללית לגבי זמן הכתיבה.
בכה"י קל"ב דפים, ההתחלה חסרה.
בקולופון דף 131א' כתוב:
"והכותב קל הקלים... זכריא בן שלמה בן מעודד בן זכריה... עשרין וארבעה יומין...
ר' זכריה בן שלמה בן משה העתיק את שו"ע טור אבן העזר וטור חושן משפט בשנת שנ"א (1591). לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ה דפים, שני טורים בעמוד, כארבעים שורות בעמוד. השלמת הכתיבה הייתה ביום חמישי, ר"ח טבת שנה זו.
בקולופון דף 175א' כתוב:
"נשלם בעזרת אלהי עולם יום חמישי דהוא ראש חודש טבת שנת אתתק"ב שנין לשטרי, השנ"א ליצירה (1591), תהא שנה זו סוף וקץ לכל הצרות תחילה וראש לכל הבשורות,...
מרי זכריה משה היה דיין בעיר רדאע בשנת תקצ"ח (1838) בערך. הוא נולד במחצית השניה של המאה הי"ח. הוא שימש בבית הדין בחברת הדיינים מרי סעדיה שלום ומרי שלום ישעיה.
נפטר בעיר רדאע בשנת תרי"ג (1853) בערך, שכן ברשימות הדיינים של העיר רדאע מוזכרים דיינים אחרים. את שמות הדיינים לקחתי מר"י עומיסי, אך את הזמנים הערכתי עפ"י הרכבי בתי הדין.
ר' חסן עוץ' זכריה היה ממנהיגי העיר ביצ'א בדרום מזרח תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על שטר קבלת כספי הצדקה, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. השטר מהתאריך יום ו', כ"ד בסיוון תש"ח (1948), ובו מאשרים החתומים קבלת סכום של שלושים ריאל לחלוקה לעניים וליתומים. חתומים: מרי שלום בן מרי צאלח, מרי שלום בן מרי יחיא ומרי עואץ בן מרי צאלח.
ר' יחיא בן שלום זכריה העתיק בשנת תרכ"ט (1869) את הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן. יתכן והוא אביו של הדיין מרי שלום בן יחיא זכריה.
הקונטרס עוסק בהלכות שחיטה וטרפיות. הועתק מדפוס כלכותא שנת תרי"א (1851). בכה"י מ"ח דפים. הועתק במימון ר' צאלח בן מוסא מצ'מון.
בקולופון כתוב:
"השלמתי יום שני עשרים לחודש שבט שנת בקץ לשטרי התרכ"ט ליצירה (=1869) תהא סוף וקץ...
מרי יחיא בן שלום למשפחת זכריה נולד בכפר מרגלה שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. עפ"י המסורת במשפחה, י"ג דורות לפניו הגיע אבי משפחת זכריה, ר' שלום בן צאלח, מהעיר ד'מאר, והתגורר בכפר עזה הסמוך לביצ'א, ובהמשך קבע את מושבו בביצ'א.
רעייתו היא מרת גמילה בת מוסא מדמון. נולדו להם שלוש בנות, ובהמשך בשנת תר"מ - 1880 נולד להם הבן שלום, אשר היה דיין במחוז ביצ'א. ראה...
מרי עואץ בן סעדיה זכריה נולד בשנת תר"ן (1890) בישוב אלבידא. שמש רב הקהילות היהודיות במחוז אלגיל (אלגוף) במזרח תימן. עניו וצנוע, עסק רבות בלימוד תורת הנגלה והקבלה.
עלה לארץ בעליה הגדולה בשנת תש"י (1949).
נפטר בארץ בשנת תשכ"ד (1964).