חכמי תימן

תצוגת 681 - 690 מתוך 3154

מרי עואץ' בן שלום חגבי היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום זכ'מי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי חסן.

שמו ידוע מפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ז, ל"ח

מרי שלום בן סעדיה חגבי היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי יהודה חראץ ומרי יחיא בן שלום חגבי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר...

ביב': פנקס השליחות ע' מ"ו

מרי שלום בן שלום חגבי היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום זכ'מי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי חסן.

שמו ידוע מפנקס...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ז, ל"ח

מרי סעדיה חדאד - תאם היה מחכמי צנעא או מערי חראז במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום רביעי י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766 נכתב בפנקס, כי בנו מרי פנחס ייצג את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם בגירושיה. על בנו מרי פנחס ראה לקמן.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סעיד בן סעיד אלעזירי את אשתו שמחה דמתקריא ג'נא בת הרון אלתאם, בגט ע"י שליח, יחיא בן סאלם אלנקאש להוליכו לה,...

ביב': מסוודה ע' 204 - תקס"א

מרי פנחס בן מרי סעדיה חדאד - תאם היה חכם ויצג בבית הדין נושאים ואישים, כנראה. שמו ידוע משלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, הוא יצג בבית הדין את שמחה - ג'נא בת אהרון תאם מאחד הישובים באזור חראז, ממערב צנעא, בגירושיה מבעלה סעיד בן סעיד עזירי. התאריך הוא י"ג בסיון בע"ז - תקכ"ו - 1766, רהנוסח של פסק הדין מועתק לעיל בערך אביו מרי סעדיה חדאד - תאם.

שנית, מרי פנחס...

ביב' מסוודה ע' 204 - תקס"א, 409 - א קפ"ח, 461 - א שמ"ה

מרי אהרון חדאד היה חכם בישוב מדיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה מדיד נמצא באזור נהם מצפון מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים וארבע משפחות בערך: זהרה, אסד, ד'יבאני, נעוס, רחבי, כליב, הייאל, חדאד, מעלם, אוצטא, טלח, ביצ'אני, חמדי, מסך, צנעאני, מפצרי, אקצ'ע, גמיל, צברי, שרארה, מפצ'לי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מפצ'לי ומרי יחיא...

ביב': פנקס השליחות ע' צ', צ"א

מרי דוד בן מרי יעיש חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בעיר מועיציריה בגבול חוגריה וסנואן בדרום תימן.

למד תורה אצל אביו, מרי יעיש חדאד, מגדולי החכמים במחוז. ידוע, כי היה חבירו של אחד מגדולי המקובלים בדרום תימן, מרי שלמה בן יוסף טביב, אשר חי סמוך אליו בעיירה ג'בל צבר, ואשר הסמיך את גדול החכמים בדרום תימן בדור העלייה, מרי חיים סנואני. היו נפגשים לעתים קרובות, כל פעם בביתו של אחד מהם,...

בבי': מרי סעדיה חוזה, שרעב, חלק א', ע' ק"ג-ק"ה; מרי סעדיה בן אור, תהלים, ע' 20-23; מקום מקדש לר"ח סנואני, ע' 4; כת"י מנחם יעקב, נהריה 9/118-69453.

מרי חסן חדאד היה מראשי החכמים ומי"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע לי איזו קהילה ייצג במחנה. ברשימת חברי המועצה, ביחס לפעילות, הוא מופיע במספר י"ב מתוך י"ז החכמים.

הוא הושלך לכלא יחד עם כל החכמים ובראשם מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן, מרי נסים טיירי ואחרים, לאחר שהתנגדו לפעולותיה של מנהלת המחנה השלישית, אשר ניסתה בכוח ובעלילות לשבור את רוח...

בבי': נ"ב גמליאל, תימן ומחנה גאולה, ע' 248; מקום מקדש, ע' 24.

מרי יוסף חדאד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ"ג באב בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלום בנו גירש את אשתו תרכייה בת סעיד עזירי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סאלם בן מ"ו יוסף אלחדאד את אשתו תרכייה בת סעיד אלעזירי, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. והיו תחת ידה בגדים בקרוש וחצי, והועברו לה קרוש ושמינית מיוסף בן עואץ' אלעזירי, וגבתה...

ביב': מסוודה ע' 193 - תקכ"ח

מרי יוסף בן עמרם בן יוסף חדאד נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, בישוב גראף או בני עואם שבמרכז תימן.

למד תורה אצל אביו ואצל מרי אברהם חלא. בהמשך נסע עם אביו ללמוד תורה בעיר צנעא. ביום רביעי י"ו בתמוז תרע"ח (1918) קיבל הרשאה להיות שוחט מבי"ד צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי, מרי יחיא קאפח ומרי אהרון בן שלום כהן. בהמשך הוסמך לקדש ולגרש ע"י חכמים אלו.

שהה בצנעא חמש שנים לפחות,...

בבי': הרב אבירן הלוי.

עמודים