ר' זכריה בן יוסף העתיק בחודש אלול בשנת בקצ"ט לשטרות (תרמ"ח - 1888) את ספר ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ג דפים. ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי לאחר כל פסוק, מנוקד ועם טעמים. בסוף הספר ברכות להפטרה.
בקולופון כתוב:
"אנא ספרא... המכונה זכריה בן יוסף די מן בני גלותא... אלול בקצ"ט (לשטרות, תרמ"ח - 1888)".
בראש כתב היד ציון בעלים: "זכה וקנה... יצחק אברהם...
ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה היה סופר פורה בעיר רדאע במאה הי"ז. מצאתי עד כה חמשה כתבי יד אשר העתיק משנת ת' (1640) ועד לשנת תמ"ז (1687). שלושה מכתבי היד הם סידור "פעמון זהב" ע"פ חידושין לר"י ונה, אשר חי בימיו באזור זה של משולש הערים מעבר-ד'מאר ורדאע. כתב יד רביעי הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא וכתב יד נוסף ספר הזוהר.
כתב היד הקדום ביותר שהעתיק ר' זכריה הוא הספר "מדרש הגדול" לחומש ויקרא...
מרי זכריה בן יעקב היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא במאה הי"ט.
הוא, כנראה, חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה ומוסר עפ"י תורת הקבלה. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל - חפץ דוד, העוסק בליקוטים לתורה ורעיונות מוסר והנהגה. הוא מזכיר רבים מחכמי תימן בדורו, וכשמגיע לשמו של מרי זכריה בן יעקב הוא כותב "נר"ו" (=נצרו רם ונשא), משמע שהיה בין החיים באמצע המאה הי"ט.
ר' זכריה בן יפת (צובה) חיבר שני שירים, האחד - לי צביה עלמה - העוסק בהלל ואהבה שבין כנסת ישראל לשכינה. השיר השני - זך פה - עוסק ביחס לקב"ה והטענה, כי הקב"ה מייסר קשות את בני ישראל.
סימן השיר: זכריה בן יפת צובה תנצב"ה קטן.
לא ידוע זמנו ומקומו.
ר' זכריה בן יצחק העתיק את חומשים בראשית ושמות בעיר טוילה שבמרכז תימן בשנת שנ"ט (1599). העיר טוילה הייתה ידועה ומפורסמת, ורבים מכתבי היד העתיקים במאות י"ד-ט"ז הועתקו בעיר זו, אך במאות השנים האחרונות מעמדה ירד, ולא מצאתי כתבי יד רבים אשר נכתבו בעיר בדורות האחרונים.
בכה"י קט"ו דפים, כולל טעמים, מסורה ופירוש רש"י.
בקולופון דף 115 ע"א:
"נשלמה זאת התורה אתתק"י לשטרי במדינת...
מרי זכריה בן ישועה בן יוסף היה דיין בעיר צנעא במאה הט"ז. הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד של תאג', מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574). חתומים הדיינים: מרי יוסף בן אברהם, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה.
על השטר עצמו לא מצוין שם המקום, אך עפ"י הקשר עם השטרות הסמוכים משנת ש"ל (1570) ומשנת של"ד (1574), ואשר עליהם חתומים הדיינים מרי יוסף בן אברהם ומרי עמרם בן יצחק...
מרי זכריה בן מעודד היה חכם במרכז תימן, ואולי אף בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ח.
שמו ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל- גמליאל המצטט רבים מחכמי דורו בצנעא ומרכז תימן. הוא כותב "פירש לי רב וישיש זכריה בן מעודד ששמע מרבותיו". משמע, שבאמצע המאה הי"ט היה קשיש, וכי חי בצנעא או במרכז תימן.
מרי זכריה בן מעודד בן זכריה חתום על שטר מכר או פסק דין העוסק בנושא סחורה בשנת שע"ח (1618) בישוב ביר עאוד. חתום עמו מרי משה ייטב. יתכן ושניהם שימשו רבני הישוב או המנהיגים ויתכן, כי חתמו בתור עדים. השטר נכתב ליוסף בן יחיא.
מרי זכריה בן הדיין מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בצנעא בסוף המאה הט"ז ובתחילת המאה הי"ז. את חתימתו מצאתי על שני שטרות של פסקי דין.
כתב היד הראשון הוא חמשה חומשי תורה שהעתיק הדיין והסופר המפורסם מרי אביגד בן דוד בן בניה בצנעא ביום חמישי, י"ט באלול שנת רצ"ה (1535). כתב היד נמכר ביום שני, כ"ח בסיון שנ"ט (1599), ובשטר פסק דין הצמוד לכתב היד כתוב, כי המוכרים הם סעיד ומעוצ'ה ודוד בני אברהם בן...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק שני חיבורים: האחד בשנת תנ"ה (1695), והשני בתאריך לא ידוע. לא ידוע מקומו. יתכן ומדובר בסופר מהעיר מעבר (ע"ע הבא).
כתב היד הראשון הוא קובץ בנושאים שונים. בכה"י ר"ל דפים עפ"י הפירוט הבא:
א) דף 1א'-69 - הספר שלשלת הקבלה לרבי גדליה בן יוסף בן יחיא.
ב) דף 70א'-203ב' - הספר דרך החיים לר' מנחם בן יהודה לונזאני.
ג) דף 204ב'-211ב' - הספר תוצאות...