מרי שלום נסים ושצ'י נולד בעיר ד'מאר בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא היה ממנהיגי הקהילה היהודית. הוא התפרסם כאחד מי"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא היה מנהיג יוצאי ד'מאר במחנה העולים. לשני מנהלי המחנה היה כבוד גדול למסורת היהודית ולמנהגים, ולכן זכו להערכה ולאהבה רבה מצד יהודי תימן, אך כאשר הגיעה המנהלת השלישית, גב' אולגה פיינברג, בכינויה...
ר' שלמה בן אהרן ושצ'י העתיק בצנעא בשנת תרע"ג (1913) את ספרי התנ"ך איוב ומשלי עם תפסיר רס"ג. בכה"י ק"ח דפים: איוב - פסוק מקרא פסוק תפסיר רס"ג, בלי תרגום ארמי. לאחר כל קטע פירוש בערבית. בדף 77 מתחיל ספר משלי פסוק מקרא פסוק תפסיר בלי תרגום. כה"י שלם ומלא.
בקולופון כתוב:
"נשלם ספר איוב וספר משלי ביום ה' בחודש אדר שנת תרע"ג ליצירה הצ' סלי' (--סלימאן-שלמה) בן אהרן אלושצ'י יצ"ו".
ר' דוד בן שלום זאהר היה משורר אשר חי בדרום תימן במאה הי"ז. לא ידוע זמנו המדויק ומיקומו.
הוא ידוע לנו משיר שכתב ואשר שרד בידינו. השיר הועתק ע"י אחד מתלמידיו לאחר מותו, והעוסק בתיאור גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679).
לשונו וסגנונו מעידים עליו שהיה אמן בשיר, ומדרך חריזתו ניכר שהיה חי בדרום תימן, אך אין אפשרות לדעת מאיזה ישוב בדרום תימן. מלבד השיר לא ידוע עליו כלום.
תלמידו אשר...
מרי יחיא זביב היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר כ'מיר נמצאת במחוז חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה...
מרי יחיא אלזביב נולד בשנת תקפ"ו (1826). מוצא משפחתו מהישוב סר, ושם משפחתו עסקה ביבוש ענבים, ומכאן שם המשפחה זביב - צמוקים בעברית.
מרי יחיא היה המרי של הישוב שיבאם וכוכבאן, וישב בראש בית הדין בערים הללו, יחד עם הדיין מרי שלמה עמר שהיה תלמידו (נפטר בשנת תש"ח - 1948), והדיין מרי ישראל גיאת אשר נפטר באשקלון. הוא היה ראש המשוררים ומקובל גדול. מתלמידיו: הדיין מרי שלמה עמר כדלעיל, ובנו מרי...
מרי שלמה בן ראב"ד מרי יחיא זביב נולד בשנת תר"מ (1880) בעיר שיבאם שבמרכז תימן. למד תורה אצל אביו מרי הישוב. משהוכרה גדולתו בתורה מונה למרי הישוב ת'לא - מרכז תימן - אשר מנה בתחילת המאה העשרים שמונה משפחות של יהודים בלבד, ובו בית כנסת אחד אשר הכיל כמניין וחצי מתפללים. נוסח התפילה היה נוסח השאמי.
נפטר בעיר ת'לא בשנת תש"ה (1945), ארבע שנים לפני העלייה לארץ, בן ס"ה שנים במותו.
ר' שוכר בן שלמה זדאני העתיק דיואן שירים בישוב מחלה שבאזור בני עואץ בשנת תרע"א (1911).
בכה"י ר"כ דפים, המורכבים משני כתבי יד של דיואן, והועתקו ע"י שני סופרים שונים. אין מספור דפים בכתב היד.
החלק הראשון הוא דיואן רגיל אשר הועתק בצנעא: "וזה נוסח שירים משמח לב נשברים... מהר"ר שלום שבזי זת"ל... נעתק פה ק"ק צנעא...".
הוא העתיק עיבור שנים ושירים, ובסוף שיר אחד כתב המעתיק: "זמן...
מרי שלום זכ'מי היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי סעדיה זנאר, מרי משה סעדיה ומרי חסן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של...
מרי זכריה היה דיין בישוב גחאף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.
שמו ידוע מתוך תשובות שענו חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות השליח יבניאלי. תשובות בי"ד אצלע ובי"ד גחאף נכתבו ביום שלישי, כ"ד בטבת שנת תרע"א (1911), וחתומים על תשובות אלו ארבע חכמים מבי"ד אצאלע, ושלושה מחכמי בי"ד גחאף.