ר' דוד בן שלום דחוח הלוי מונה לראש קהילת יהודי גבל עמר ע"י גדולי חכמי צנעא בשנת תרי"ג - 1853. הישוב גבל עמר נמצא במחוז חגה ממערב לצנעא.* חתומים על המסמך: הרב הראשי מרי שלמה קארה, הדיין מרי יחיא בן שלום כהן, הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח, מרי יחיא בן יוסף קארה והדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי. ראה באנציקלופדיה ע' 89.
להלן מצולם כתב המינוי, ובו מפרטים החכמים את הרקע למינויו כראש קהילה, לאחר...
ר' אברהם דחוח חתום על כתב שליחות גט בשנת תר"כ (1860) עם ר' עואץ אחסן לגט של מוסי בן מוסי שכר. מסתבר, כי מרי אברהם דחוח שימש דיין או ראש קהילה באחד הישובים בתימן. לא ידוע היכן חי.
ר' דוד בן שלום דחוח היה ראש הקהילה בג'בל עמר, הסמוכה לעיר המבצר חג'ה מצפון מערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט.
בי"ג באלול בקס"ד לשטרות (תרי"ג - 1853) שלחו חכמי צנעא לר' דוד בן שלום דחוח כתב מינוי לראש הקהילה בישוב ג'בל עמר. מינויו למנהיג היה בתהליך מעט יוצא דופן בתימן. בשנת תרי"ג (1853) היו מלחמות קשות בין השבטים המוסלמיים מצפון מערב לצנעא, ורבים מיהודי האזור נאלצו לנדוד ואף נלקחו בשבי. לאחר...
מרי שלום בן צאלח עומיסי נולד בעיר גובן בשנת תרל"ח (1878). למד תורה אצל חכמי העיר וחכמי המחוז רדאע. למשפחתו היה קשר עם משפחת עומיסי מהעיר רדאע. הוסמך לדיינות, ושימש דיין בבי"ד של העיר גובן בתחילת המאה העשרים כנראה. עקב הבצורת והמצב הכלכלי הקשה בעיר נסעה משפחתו לגור בעיר רדאע. יחד עם כל משפחתו רצו לעלות לא"י ואף מכרו את כל מטלטליהם, אך חזרו בהם לאחר גזירת השלטון המוסלמי, כי מי שיעלה לא"י דמו...
ר' שוכר בן מוסא דיין חתום על כתובה בצנעא בשנת תרס"א (1901) עם ר' דוד בן שלום מנזלי, מחכמי הישיבה הכללית בצנעא. הזוג הוא חיים אלזגיר ולולוה חאזי.
לא מצאתי את שמו בין חכמי הישיבה הכללית בצנעא, וכיוון שהוא חתום על כתובה עם חכם מחכמי הישיבה מלמדת כי היה כנראה חכם ואולי אף מחכמי הישיבה או מנכבדי הקהילה. יתכן והיה שד"ר, בהסתמך על שם משפחתו, דיין, שאינו מצוי במרכז תימן.
מרי שמואל בן נסים דיין נולד בעדן בשנת תקמ"ט (1789) בערך. הוא שימש דיין שלישי בבית הדין של עדן בשנת תרי"ט (1859), בעת ביקורו של ר' יעקב ספיר בתימן. ספיר מתארו כישיש, ועפ"י זה הערכתי את זמן הולדתו לשנת תקמ"ט (1789) בערך. בנו הוא, כנראה, מרי משומר בן שמואל נסים (ע"ע).
הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יצחק כהן והדיין השני מרי מנחם בונינו. מוצא משפחתו אינו מתימן כנראה.
במחצית השניה של...
מרי חיים בן סעדיה דמתי - אסבאט נולד בעיר דמת שבדרום תימן בשנת תרל"ג (1873). עלה לארץ בשנת תר"ן (1890), והתיישב בירושלים.
למד תורה בישיבות המקובלים בית אל ושער השמים שבעיר העתיקה. התפלל בקביעות בבית כנסת של המקובלים "רחובות הנהר".
שמש ראש ישיבת "חיי עולם", וחבר בבית הדין של הקהילה בירושלים.
נהג כל ימיו בתעניות ובסיגופים, על גלות השכינה ועל חורבן בית המקדש. חסיד עניו...
ר' יעקב בן עואץ דמתי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר עותמה, שבגבול מחוז בעדאן, באמצע המאה העשרים.
הוא ידוע מתוך מכתבים ששלח בשנת תש"ו (1946) אל שליח העלייה חיים צדוק. באחד המכתבים, מכ"ד בטבת תש"ו, הוא כותב, כי קיבל סכום כסף של עשרה ריאל לצורך לימוד תורה לתשב"ר, ומבקש סיוע נוסף. במכתב נוסף, מד' באדר ב' תש"ו, הוא מאשר קבלת עשרים ריאל. הוא חותם את מכתבו "יעקב בן עואץ דמתי מלמד בעיר עותמה...
מרי סעדיה דמתי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם מפורט חובה של לולוה בת יהודה קנדיל לשלמה אחיה. פסק הדין מיום שני כ"ח בניסן בע"ז - תקכ"ו - 1766, ובו נכתב, כי חלק מהסכום רשום בשטר שבידי מרי סעיד - סעדיה דמתי.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנתה לולוה בת יודא אלקנדיל שהיא חבה לסלימאן אחיה חמשה קרוש, וסכום זה חלקו רשום בשטר שהיה ביד מ'(רי) סעיד...
מרי עואץ' בן דוד דמתי חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה במאה הי"ט. לא ידוע מקומו, וזמן כתיבה מדויק. כתב היד מורכב משני חלקים, חלק א' חומשים בראשית ושמות, וחלק ב' ויקרא - דברים. גודל הדף: 32x21 וגודל הכתוב 26x17.
בסוף הליקוטים לבראשית ובסוף ההפטריות חתם את שמו: "הצעיר עואץ' בן דוד בן יוסף אלדמתי".
כתיבת ליקוטים לתורה היתה נפוצה ביותר בתימן במאות הי"ט והכ', ואף הוא חיבר ספר ליקוטים...