ר' דוד בן שלום העתיק קובץ חיבורים בשנת הש"א (1541). לא ידוע מקומו.
בכה"י מספר דפים מפרק ד' של המשנה מסכת יומא, שני דפים מפיה"מ לרמב"ם בערבית, דפים בנושאים שונים, תיקון מידות הנפש (שני עמודים), דרושים למסכת שבת, קובץ בהלכות שחיטה ועוד. בשער כתב היד כתוב: "ספר צמח צדיק - ספר קטן הקומה גדול חכמה". בעמוד לאחר מכן כתוב: "ונעתק בראש חודש תמוז בשנת הש"א ליצירה (1541) לחיין אריכין". בכה"י גם...
מרי דוד בן שלום היה רב הישוב בני יוסף, ודיין בבית הדין שבישוב חרף אלהיגה, שבמחוז חוגריה בדרום תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט בחוגריה, ושימש בדיינות עם מרי עואץ חיים מחרף אלהיגה ומרי סולימאן שוכר מהישוב כ'רעסה.
בחרף אלהיגה חיו כשלושים משפחות יהודיות, והיה בי"ד קבוע אשר שימש גם את הכפרים שמסביב. בית הדין לא היה המרכזי במחוז חוגריה, ובית הדין המרכזי שכן...
ר' דוד בן שלום בן יוסף העתיק את שו"ע טור יו"ד הלכות שחיטה עם פירוש ראשי בשמים - שתילי זתים למרי דוד משרקי במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנה מדויקת ומקומו.
כה"י הועתק במימון האחים שלמה יעקב ודוד באסל. בכה"י כ"ח דפים קטנים, מסימן א' עד סימן ח"י ס' ל"ב. י"ב הדפים הראשונים הם העתק מכת"י שהעתיק מהרי"ץ תלמיד חבר לר"ד משרקי, הכולל הערות מהרי"ץ בשוליים והפניות לחיבורו לזבח תודה. ט"ז הדפים...
ר' דוד בן שלמה העתיק שני כתבי יד, ויתכן כי מדובר בדיין מרי דוד בן שלמה מקעטבה שחתום על תשובה לרב קוק בשנת תרע"א (1911) (ע"ע קודם). יתכן כי מדובר בשני חכמים שונים, ויתכן אף כי את שני כתבי היד העתיקו אישים שונים.
כתב היד הראשון הוא חיבור בשם "נועם פה" העוסק בליקוטי טעמים לתנ"ך, ובידינו נותר החיבור לחומשים בראשית ושמות, הפטריות וספר יונה. לא ידוע שנה מדויקת ומקום הכתיבה. עפ"י כה"י נראה,...
ר' דוד בן שלמה היה גזבר בית הכנסת דוד אלאנשאת, והזמין את העתקת הלכות הרמב"ם בשנת שנ"ד (1594). סייע בידו אחיו ר' משה. יתכן והישוב הוא אלאנשאת, ועל שם הישוב כונתה המשפחה אלאנשאת. יתכן, ששם בית הכנסת אלאנשאת, אך לא שם הישוב.
כה"י הוא הלכות הרמב"ם נזיקין ושופטים, ובידינו שלושים דפים מסדר נזיקין. השלמת סדר נזיקין ביום שישי, ט"ו בסיון שנ"ד (1594). סוף משפטים הושלם ע"י החכם באשי מרי יחיא קאפח...
מרי דוד בן שלמה היה דיין בבי"ד של העיר קעטבה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא ידוע מתוך חתימתו על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק באמצעות השליח יבניאלי. התשובה קצרה: "וכן אנו נוהגים כמנהג בית דין אלחביל ובית דין אלקאהרה, יום ב' ח' לחודש שבט שנת התרע"א. מ"ו סעיד אברהם, מ"ו דאוד בלא"א שלמה, בי"ד קעטבה יע"א".
יתכן, והוא ר' דוד בן שלמה, אשר חיבר את הספר נועם פה - ליקוטים לתורה (ע"ע...
ר' דוד בן שמעון היה כנראה מנהיג בקרב יהודי הכפר כאו בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מתוך אגרת מליצות אשר שלח בשם קבוצת עולים בעיר עדן בבקשת סיוע לארץ ישראל. עמו חתום ר' שלום יחיא לוי. האגרת מחודש תמוז תרפ"ט (1929).
ר' דוד בן שמריה, המכונה גם בקטעי הגניזה מצמון, הוא ממשפחת נגידי יהודי תימן, אשר חיו בעדן במאות י"א- י"ג. אביו, ר' מצמון בן דוד, היה נגיד בשנים ד'תתקס"ב- ד'תתקע"ח (1202-1218); אחיו, ר' חלפון ור' ישועה, שימשו נגידים בשנים ה'ח'-ה'י' (1248-1250), ויתכן כי אף ר' דוד שימש נגיד מספר שנים.
בחיבורים מוסלמיים מוזכר ר' דוד בן מצמון היהודי, שהיו בבעלותו שלוש בורות של סחורה, והכוונה, כנראה, לר' דוד...
מרי דוד יהודה היה דיין בבי"ד שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל.
המסמך מיום חמישי, י"ח באייר תש"ח (1948) ובו חתומים בי"ד שרעב עפ"י סדר זה: מרי שלמה בשארי, מרי דוד יהודה ומרי יהודה שלום. יחד איתם חתמו אישים נוספים מראשי הקהל. סכום הצדקה הוא 191 ורבע ריאל, שהגיעו באמצעות ועד הרבנים בצנעא מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי...
מרי דוד יצחק היה דיין וראב"ד בעיר דיסאר שבמחוז שרעב בשנים שלפני העלייה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.