חכמי תימן

תצוגת 471 - 480 מתוך 3154

מרי עובדיה בן יוסף בן עובדיה דמתי היה דיין, מורה הוראה, ורב הקהילה בישוב אלחדד שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא מתאר את הקשיים שהיו ליהודי המקום, כיצד שיך הכפר היה מראשי העושקים והמלסטמים את היהודים. הוא מספר עוד, כי לאחר רצח האימאם יחיא בשנת תש"ח (1948) שהיה אוהב ליהודים, התסיס השיך את המוסלמים להתנפל על ביתו ולשדוד את ביתו ואסמי התבואה. הוא הרגיע את ההמונים המשולהבים שצרו על...

בבי': נ"ב גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 93-94.

מרי אהרן בן יוסף דנוך היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא ידוע מתוך חתימתו על פסק דין בעניין שתי קופות צדקה שהעסיקו את חכמי צנעא. השד"רים שבאו לתימן מא"י, הניחו קופות צדקה לעניי א"י, והתעורר ויכוח בתימן, האם יש להעדיף את עניי א"י על פני עניי תימן. הוא חתום עם חכמי צנעא על הפסיקה שיש להעדיף את עניי תימן. חתומים עמו מרי אברהם צאלח, מרי שלום חבשוש, מרי יחיא קאפח, מרי יוסף בן...

בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 890.

מרי יחיא בן אהרן דנוך נולד בשנת תרמ"ז (1887) בעיר שיבאם שבמרכז תימן. בצעירותו עבר לגור בצנעא, למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא שימש מרי של בית הכנסת "כניס אלגרשי". היה שוחט ובודק, ונחשב בקי ומוסמך. עלה לארץ לפני העלייה הגדולה בשנת תש"ו (1946). התיישב בתל-אביב בשכונת רמת החייל ושימש מרי של בית הכנסת הרמב"ם.

נפטר בתל-אביב בניסן תשל"ח (1978)....

בבי': הרב אבירן הלוי.

ר' דניאל בירב פיומי נולד בתחילת המאה הי"ב כנראה בעיר צנעא. הוא אחיו של נגיד תימן ר' נתנאל בר' פיומי. קשרים היו למשפחתו עם הרמב"ם, ואת איגרת תימן שלח הרמב"ם בשנת ד' תתקל"ב (1172) בערך למרי יעקב בן ר' נתנאל, ששימש אז הרב הראשי. אחיו, רבי נתנאל, נגיד תימן, כתב את חיבורו גן השכלים בשנת ד'תתק"ז (1147).

ידועים לנו ארבעה פיוטים שחיבר בהשפעת משוררי ספרד הקדמונים. הר"י קאפח שילב בסידורו אחת מן...

בבי': ר"י קאפח, סידור שיבת ציון, ג', ע' רצ"ד; ר"י קאפח, גן השכלים, ע' י"ג-י"ז; ר"י קאפח, אגרות הרמב"ם, מבוא; יוסף טובי, בתוך יהדות תימן, ע' ש"ט; טובי, אפיקים פ' (אדר תשמ"ג), ע' 13; כת"י ישראל צנעאני, אשדוד.

מרי משה בן שלום דעוס היה מחכמי העיר ביצ'א שבדרום תימן במאה הי"ח. הוא היה נוהג ללכת לאזור חבאן ללמד תורה לילדי המקום. הוא הסמיך לרבנות תלמידים רבים, וביניהם את חכמי העיר חבאן במחצית הראשונה של המאה הי"ט: ר' יוסף בן הִלֵאל, ר' יוסף בן מנצור ובניו: עואץ, הלל, מנצור, סאלם, מוסא, סעיד ועוד.

בבי': מעטוף, ע' 78.

ר' אהרן בן סעיד דערור העתיק את ספר ההפטריות לכל השנה במאה הי"ז. לא מצאתי את זמן הכתיבה בכה"י, וכן לא ידוע לי מקום ההעתקה. להערכתי, כה"י מהמאה הי"ז. המנהגים, הכתיבה ושאר המאפיינים מתאימים לספר ההפטריות מתקופה זו.

בבי': גברא, משרקי, ע' ט"ו.

ר' שלום חסן דערי שימש אחד מי"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע מאיזה אזור בתימן הגיע. יש להעריך שנולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

הוא הושלך לכלא בגסות עם שאר חברי מועצת המחנה בי"ג בתמוז תש"ח (1948), ובראשם גדול מקובלי דרום תימן, מרי חיים סנואני, וכן מרי נסים טיירי, מרי שלום ושצ'י ועוד. הם הושלכו לכלא עפ"י מזימותיה של מנהלת המחנה, ד"ר...

בבי': נ"ב גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 248; מקום מקדש, ע' 24.

מרי חיים בן יוסף דפתי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז חוגריה שבדרום תימן. הוא היה דיין ומראשי החכמים של העיר חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה בתחילת המאה העשרים. הוא שימש ברבנות בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ, יחד עם הרבנים עפ"י סדר זה: מרי חיים דפתי - ראב"ד, שני מרי שוכר גוהמי, ושלישי מרי שלום עואץ ד'וראני-בן אור. חכמים אלו היו הסמכות העליונה בעיר, הסמיכו שוחטים, רבנים ודיינים. העיר חרף אלהיגה נחשבה כעיר...

בבי': מרי סעדיה בן אור, קדש הלולים, ע' 19-22.

מרי עואץ בן מרי חיים דפתי נולד בחרף אלהיגה שבמחוז חוגריה בדרום תימן, במחצית השניה של המאה הי"ט. למד תורה אצל אביו מרי חיים בן יוסף דפתי שהיה הרב הראשי וראב"ד בעיר.

בשנת תרס"ט (1909) הוסמך לשחיטה ע"י חברי בית הדין, וחתומים על ההסמכה: אביו - ראב"ד, מרי מנחם חיים ומרי שמואל אברהם. הוא הוסמך לדיינות בשנת תרע"א (1911). ביום רביעי, כ' בכסליו שנת אפרת"ה (תרפ"ו - 1926) הוסמך שוב לדיינות ע"י...

בבי': מרי סעדיה בן אור, קדש הלולים, ע' 19-22.

ר' עמראן בן עמראן דפתי היה גדול החזנים במחוז חוגריה במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא חי בישוב גוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן. משפחתו הייתה מיוחסת לרבי ירמיה מדפתי הנזכר בתלמוד מנחות ל"א, ב' ועוד. הוא נחשב לחסיד, לא העליב איש. תפילתו הייתה עריבה ומיוחדת, ורבים היו באים לשמוע את קולו ותפילתו מכל מחוז חוגריה, ואף המוסלמים היו באים להאזין. סיפורים רבים קיימים אודות תפילתו המיוחדת.

לא...

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 116-119.

עמודים