דמתי, חיים בן סעדיה*

דיין וראש ישיבה, דמת-ירושלים, מאה י"ט-כ'

מרי חיים בן סעדיה דמתי - אסבאט נולד בעיר דמת שבדרום תימן בשנת תרל"ג (1873). עלה לארץ בשנת תר"ן (1890), והתיישב בירושלים.

למד תורה בישיבות המקובלים בית אל ושער השמים שבעיר העתיקה. התפלל בקביעות בבית כנסת של המקובלים "רחובות הנהר".

שמש ראש ישיבת "חיי עולם", וחבר בבית הדין של הקהילה בירושלים.

נהג כל ימיו בתעניות ובסיגופים, על גלות השכינה ועל חורבן בית המקדש. חסיד עניו וצנוע. היה מקובל ומעורה עם שאר הקהילות בירושלים.

עסק גם בפעילות ציבורית, ופעמיים נסע לעדן בשליחות בני הקהילה. ממקימי תלמוד תורה לילדי תימן.

מתורתו ידוע לנו על ילקוט בשם "יששכר וזבולון", העוסק במעלת המחזיקים בלומדי תורה.

הוא חתום עם ר' חיים כהן בשנת תרע"ב (1912) בירושלים על שטר שידוכין, שטר שמצד תוכנו והנוסח, הוא שטר שנהגו בו הספרדים לפני מלחמת העולם הראשונה. החתן הוא מיוצאי תימן, ר' חיים מזרחי שנולד, כנראה, בירושלים בי"א באייר תרנ"ג (1893), והיה ת"ח וסופר סת"ם, והכלה היא ממוצא סורי. בשנים אלו הייתה תופעה ידועה ויזומה לנישואים בינעדתיים, עקב מגיפת פטירת תינוקות בקרב עולי תימן. תנאי השידוכין כללו בתחום החומרי ציוד לבני הזוג, ובתחום הרוחני, דברים שבמוסר ובהתנהגות.

נפטר, כנראה, בירושלים בשנת תרע"ז (1917).

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 342, 348; לוח הלוי, טבת תש"ס.