מרי יחיא בן שלום קאפח נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט בעיר ד'מאר שבמרכז תימן. הוא היה דיין בעיר במחצית השנייה של המאה הי"ט עם ראב"ד מרי יחיא בן משה קאפח.
הוא חתום על פסקי דין וכתובות ואף העתיק ספרים.
בשנת תר"ך (1860) הוא חתום על פסק דין העוסק במכירת קרקע ע"י סלימאן סעיד גרשום. על השטר לא כתוב המקום, ועפ"י שמו אני מעריך, כי מדובר בעיר ד'מאר או בישובים הסמוכים. בכתובה משנת תרל"ז (...
ר' יעיש בן יחיא קאפח העתיק בעיר ד'מאר קובץ קונטרסים בהלכות שחיטה וטרפיות ומאכלות אסורות בשנת תרל"ה (1875).
בכה"י ר"ט דפים, כדלקמן: זבחי אלהים לראב"ד מרי יוסף קארה (י"ב דפים), שרח בערבית להלכות שחיטה לרמב"ם (י"ב דפים), ספר שוחטי הילדים (ג' דפים), מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב (ל"א דפים), שו"ת קצר (ג' דפים), זבחי שלמים לר' יהודה דיואן (כ"ב דפים), הלכות שחיטה לר' שמואל הלוי (ח' דפים), הלכות...
מרי מוסי-משה קאפח נולד באמצע המאה הי"ט, כנראה, בעיר ירים שבמרכז תימן. לא ידוע שם אביו.
הוא היה רב מובהק, בעל ידיעות רחבות ומקיפות גם בלימוד התורה וגם בהשכלה כללית. הוא ידע על בוריין את השפות עברית, ערבית וטורקית. הוא היה מנהיג מלידה, ובשל כך נתמנה ע"י השלטון הטורקי להיות מושל המחוז, אף על המוסלמים, תופעה נדירה ביותר בתימן. רבני האזור נסמכו על ידו ואף מושלים מוסלמים מונו בהסכמתו. רבים...
מרי משה-מוסי קאפח היה מחכמי תימן במאה הי"ט.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ט. לא ידוע לי בוודאות האם הכוונה לראש קהילת יהודי ירים (ע"ע קודם), או שמדובר בחכם אחר שלא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.
כה"י הוא קובץ חיבורים שהובא לארץ מאזור חג'בה שבדרום תימן, אך מתוכנו ניתן לדעת, כי נכתב בשלבים שונים ובאיזורים שונים.
בקובץ מצאתי פיסקה בה כתוב: "שמעתי אותו מפי הגאון מ"ו אב...
מרי סעדיה קאפח היה רב הישוב קרית אלקאבל שליד צנעא בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע מתוך דברי שליח העלייה יבניאלי שביקר בתימן בשנת תרע"א (1911). ביומניו כתב יבניאלי, כי היה מרי של בית הכנסת העליון - כניס אלטאלעיה - של יהודי עקבה. נראה, כי גר בישוב קרית אלקאבל אך היה מרי עקבה.
בקרית אלקאבל לא היה בי"ד. הוא היה מסוכסך עם נשיא הקהילה, ר' סעיד כלף, והיו רנונים עליו כי אין לו הסמכה...
מרי סעדיה בן דוד קאפח היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה בנושא קופות הצדקה, ביום שישי, אדר א' תרמ"ג (1883). חתומים הדיינים והחכמים: מרי יוסף מנזלי, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא בן דוד צארום, מרי אברהם בן צאלח, מרי סעיד בן דוד קאפח. הוא חתום פעם שניה עם חכמי הישיבה בנושא זה.
הוא התפרסם גם בעובדה, שהספיד את...
מרי סעדיה בן דוד קאפח היה חכם בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התנגד בחריפות להספדים ולמעמד ומושב שנאמרו ביו"ט של גלויות של חג סוכות בתרמ"ח (1887), כאשר נפטר מרי יחיא בדיחי.
יוסף טובי שפרסם וניתח את המקרה, מבדיל בין שני אישים בעלי שם זהה: הקודם תמך והספיד את ר"י בדיחי, ואילו השני התנגד להספדים בחריפות. ואולי מדובר בחכם אחד, אשר שינה את דעתו, כפי שמצאנו בפולמוס זה, שהדיין מרי יוסף...
מרי סעדיה בן חיים קאפח נולד בצנעא בשנת תרע"ה - 1915. הוא אחיהם של מרי חיים ומרי יחיא קאפח, עיין ערכים קודמים.
עלה לארץ והתיישב בירושלים. הוא שמש ראש השוחטים בירושלים, והיה הרב של בית הכנסת רמב"ם בקטמון ג' בירושלים.
נפטר בירושלים בשנת תשל"ג - 1973.
מרי סעדיה בן יוסף קאפח היה מחכמי העיר קרית אלקאבל שליד צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים חשוב, אך וכחן גדול ונטה לעקשנות מרובה. היו לו ויכוחים רבים עם הרב הראשי והראב"ד מרי שלמה קארה קודם לשנת תרמ"ז (1887), ואף עם חברי בית הדין בצנעא, והיה אופוזיציה לחכמי צנעא. הוא כונה "מרי סעיד אלקאפח אלמחליק" - בעל המחלוקת.
לאחר פטירת מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ומרכזית בצנעא,...
מרי שלום קאפח היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי סעדיה בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...