קאפח, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף קאפח היה מחכמי העיר קרית אלקאבל שליד צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים חשוב, אך וכחן גדול ונטה לעקשנות מרובה. היו לו ויכוחים רבים עם הרב הראשי והראב"ד מרי שלמה קארה קודם לשנת תרמ"ז (1887), ואף עם חברי בית הדין בצנעא, והיה אופוזיציה לחכמי צנעא. הוא כונה "מרי סעיד אלקאפח אלמחליק" - בעל המחלוקת.

לאחר פטירת מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ומרכזית בצנעא, התפרץ ויכוח גדול בשנת תרמ"ט (1889) בינו לבין חכמי צנעא בנושא גט כפוי על הבעל, כאשר בי"ד צנעא מתיר ומרי סעיד וחכמים נוספים מחוץ לצנעא פסלו את הגט, בטענה, כי הוא גט מעושה.

הוא כתב להם "שחקו עלי הרבנים שחורי הראש", דהיינו צעירים ממנו, ואולי כוונתו למרי יחיא קאפח שהיה אז צעיר, שכן חלק מהדיינים שהתנגדו לו כמו מרי יוסף מנזלי היו קשישים. ויכוח זה הגיע לירושלים למרי יחיא צארום, רב הקהילה בירושלים, כדי שיעביר את הנושא לרשל"צ הרב יעקב אלישר. בשנת תרנ"א (1891) אישר הרב אלישר את פס"ד חכמי צנעא, התשובה לא מצאה חן בעיני מרי סעיד, והוא החליט לעלות לירושלים כדי לנסות לשכנע את הרב אלישר.

בשנת תרנ"ה (1895) הגיע לירושלים, התקבל בכבוד ע"י הרב אלישר, אך לא הצליח לשכנעו.

התפרנס בירושלים ממקצועו צורף. בנו, מרי דוד, היה תלמיד חכמים, ושימש דיין בקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים (ע"ע).

נפטר, להערכתי, בירושלים בתחילת המאה העשרים.