מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד - 1804. משנת תרי"ד - 1854 שמש בדיינות כארבעים שנה, והחליף את הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח. הוא היה מהדיינים הפוריים ביותר, העתיק תשובות ופסקי דין רבים, והעתיק פעמיים את ספר השחיטה מקור חיים. ראה באנציקלופדיה ע' 330.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד נוסף, ואף הוא הספר מקור חיים. בכתב היד ל"ט דפים בגודל מהדורת כיס, ושער אדום מצויר. לאחר...
מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד (1804). אביו הוא הסופר ר' דוד בן אהרן מנזלי (ע"ע). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, ובשנת תקצ"ט (1839) שימש חזן ראשי בבית הכנסת אלסיאני בצנעא.
מיעט בשיחות שאינן דברי תורה וכל כולו עסק בלימוד תורה. עניו ושפל היה, הסתפק במועט, וברח משררה ויוהרה, ומשום כך לא רצה להיות שוחט כדי שלא יכנו אותו מרי. הוא חווה את האירועים הקשים והחשובים שהיו בצנעא במאה...
מרי שלום מנזלי היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא היה מחבורת חכמי צנעא, אשר כללה את החכם באשי מרי שלום בן יחיא גמליאל (נפטר בתרצ"ד - 1934), מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה וראב"ד מרי שלמה קארה. בהמשך למד עם החכם באשי, מרי יחיא קאפח.
שמו לא מופיע ברשימות הדיינים וחכמי הישיבה הכללית בצנעא.
מרי שלום בן סעדיה מנזלי היה דיין בצנעא בשנת תל"ב (1672), מספר שנים לפני גלות מוז"ע.
הוא ידוע לי מתוך חתימה על פסק דין, העוסק במכירת תאג' עם ההפטריות לסעדיה בן יחיא אלכ'אוי, אשר קנה את החלק של ר' יוסף בן יחיא חמדי. פסק הדין מהתאריך יום ראשון, כ"ז בניסן אתתקפ"ג לשטרות (תל"ב - 1672) ונכתב בצנעא. חתומים עפ"י הסדר: מרי אהרן בן דוד הכהן - ראב"ד, מרי שלום בן סעדיה צעדי ומרי שלמה בן סעדיה...
מרי שלמה בן יחיא מנזלי היה דיין או רב קהילה באחד הישובים בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה, בו הסמיך שוחט בשנת בר"ב לשטרות (תרנ"א - 1891). את כתב ההרשאה מצאתי בתוך כתב יד שערי קדושה - קונטרס בהלכות שחיטה שחיבר מהרי"ץ.
בכה"י כ"ט דפים, עטיפת קלף, ולא ידוע לי שם המעתיק. ואולי המעתיק הוא ר' שלמה מנזלי. בדף 1ב' כתוב "סלימאן בן יחיא אלמנזלי", ואולי זו...
מרי שלמה בן סעדיה מנזלי נולד בצנעא בשנת ש"ע (1610). לא ידועים פרטים על חייו בצעירותו.
מצאתי שלושה כתבי יד אשר העתיק, ושניים מהם העתיק קודם למינויו לדיין: שו"ע טור או"ח בשנת תי"ג (1653), ספר דרך החיים בשנת תי"ט (1659) וספר ההפטריות בשנת תל"ז (1677).
בין שנת תכ"א (1661) לשנת תכ"ז (1667) מונה לדיין בצנעא, שכן בשנת תכ"א (1661) שמו אינו מופיע ברשימת הדיינים, ואת חתימתו מצאתי לראשונה...
מרי מנחם כתב הגהות למדרש חמדת ימים שחיבר ר"ש שבזי. עפ"י הערכה כה"י מהמאה הי"ח. לא הצלחתי לזהות פרטים נוספים.
מרי מנחם היה דיין בבי"ד של הישוב גחאף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו או משפחתו.
הוא חתום על תשובות חכמי הישוב לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. יחד אתו חתומים על התשובות עפ"י הסדר: מרי עווץ' חסן, מרי מנחם ומרי זכריא ב"ד גחאף. התשובות מהתאריך יום שלישי, כ"ד בטבת תרע"א (1911).
המנהיג היהודי הקדום ביותר המוכח כי היה בתימן הוא ר' מנחם, נשיא חמיאר, מהמאה השלישית לספירה, היא סוף תקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד.
הוא ידוע לנו מתוך הממצאים הארכיאולוגיים בבית שערים הסמוכה לקרית טבעון שליד חיפה, שם נקבר ר' יהודה הנשיא עורך המשנה. לידו נקבר ר' מנחם.
בעונת החפירות הראשונה והשניה בבית שערים בשנים תרצ"ו-תרצ"ז (1936-1937) נחשף בבית הקברות המרכזי מערכת קברים מס' 7...
ר' מנחם בן אברהם בן יפת העתיק קובץ בהלכות שחיטה ונושאים נוספים בשנים תרל"ח - תרל"ט (1878 - 1879). לא ידוע מקומו.
בכתב היד מ"ז דפים בגודל בינוני, ובו: הלכות שחיטה לרמב"ם, ספר זבחי שלמים, פירוש להלכות שחיטה, קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ העוסק בהלכות נידה, נוסח שטרות וגטין. בחלק הראשון של. כה"י קובץ בהלכות שחיטה, אשר כתיבתו הסתיימה ביום שישי י"ז באייר בק"ץ - תרל"ט - 1879. בחלק השני של כה"י...