מרי יחיא בן מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא בשנים תקכ"ו - תקכ"ח (1766 - 1768).
ראשית, ביום רביעי י' באב בע"ז - תקכ"ו - 1766 גירש יחיא בן יוסף מעלם את יבמתו זהרה בת שלום שעובי בגט שליחות, באמצעות שליח בי"ד מרי יחיא בן מרי סעיד מלחי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש יחיא בן יוסף אלמעלם את יבמתו זהרה בת...
מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - בית דין צנעא. שמו מוזכר בהקשר לבנו מרי יחיא שליח בית דין צנעא בתחום מסירת גטין. עיין ערך קודם.
ר' יהודה בן אברהם בן נחום אלמליח העתיק את ספר השו"ע מספר פעמים, בישוב דרב אלמהדס שבמחוז רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא, בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח. מצאתי שלושה כתבי יד, בהם העתיק את שו"ע טור או"ח פעם אחת, שלוש פעמים את טור אבן העזר ופעם אחת את טור חו"מ. שנות העתקותיו הן משנת תנ"ט (1699) עד לשנת תע"א (1711).
כתב היד הראשון (כת"י ר"י קאפח) הוא שו"ע טור אבן העזר* אשר נכתב ביום שני, י"ג...
מרי יוסף מליח היה, כנראה, רב קהילת יהודי קרית אלקאבל במאה הי"ח. קרית אלקאבל נמצאת ממערב לצנעא. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם ניתן ללמוד, כי היה, כנראה, רב הקהילה ודמות מוכרת ומוסמכת בבי"ד בנושא יהודי הישוב.
ראשית, ביום שני ז' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 גירש אברהם בן יחיא סרי את אשתו ג'נא בת יוסף סרי תושבי קרית אלקאבל. בפנקס כתוב, כי מרי יוסף מליח ויחיא סלימאן...
מרי יעיש בן אברהם מליח היה מחכמי הישוב חסניין בתחילת המאה העשרים. הכפר חסניין נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: מליח, קארטה, קארני, סמינה, טויל, חאזי, מאמון, עוקבי, זביב, מסיבי, רחבי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה סמינה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
ר' אהרן בן אברהם מליחי העתיק או מימן את העתקת קובץ בהלכות שחיטה בישוב אלצוק בשנת תי"ג (1653). בכה"י קט"ו דפים, ובהם הלכות שחיטה לשו"ע טור יו"ד (דפים 2א'-35ב'), ספר קדושה לרמב"ם הכולל גם שחיטה ומאכלות אסורות (דפים 36ב'-71א'), שרח שלום - פירוש בערבית להלכות שחיטה (דפים 72ב'-107א') ופירוש מילים להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 108א'- 115ב').
בקולופון דף 107ב' כתוב:
"נשלמה זאת השחיטה......
ר' חיים בן שוכר מליחי היה מלמד תורה לתשב"ר בעיר סדה באמצע המאה העשרים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא ידוע מתוך מכתב ששלח בכ"ד בשבט ברנ"ו לשטרות (תש"ה - 1945) לשליח העלייה חיים צדוק, ובו הוא מבקש סיוע כספי למורים המלמדים תורה לילדים. הוא חותם את מכתבו: "הצעיר חיים בן שוכר מליחי מלמד אלסדה יע"א".
הכינוי "מלמד" ניתן לפעמים לבית דין, ולכן יתכן והיה גם דיין, ומ"מ, על סמך המכתב ברור...
מרי שלום מליחי היה מחכמי העיר סדה בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הוא מוזכר עם מרי יעיש מנצור, מרי יחיא (אגברי?), מרי שלום מחבוב ואחרים, אשר עסקו בשחיטת פרה ששחט והכשיר מרי יחיא מקאלח, ואילו רבני העיר סדה הטריפו.
ר' נתן בן יעיש בן יפת מֻנְגַאם העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.
שם המשפחה מנגמי נפוץ בעיקר במחוז שרעב, ולכן מסתבר, כי אף הוא חי בשרעב. כתב במימון ר' יעקב בן אברהם. בכה"י ל"ב דפים.
מסרת בידי המשפחה, כי הם משבט זבולון, זאת בשונה מרוב יהודי תימן המיוחסים לשבט יהודה.
בקולופון כתוב:
"אנא... ספרא... נתן בן יעיש נ"ע בן...