מרי יוסף מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ג באלול ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי חנה ושמחה בנות מרי יוסף מחווג מכרו את הבית שהוריש להן אביהן ברחוב חגאגי בצנעא בשלושים וחמשה קרוש בתשלומים, כאשר התשלום הראשון בערב חנוכה ב"פ לשטרות. ניתן להסיק, כי מרי יוסף נפטר לפני חנוכה ב"פ - תקכ"ט, וכי היו לו שתי בנות בלבד.
בפנקס בית הדין כתוב...
מרי שלום מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם כתוב, כי ביום חמישי פרשת יתרו בפ"ה - תקל"ד - 1774 עסק בית הדין בחלוקת ירושה וספרי קודש של המנוח יחיא אבהר: תאג', סידור, ילקוט נ"ך, ועוד. בין ספרי הקודש מוזכר ספר שלושה תרגומין של מרי שלום מחווג. נושא זה העסיק מספר פעמים את בי"ד צנעא, וקודם לפסיקת מרי שלמה גמליאל עסקו בנושא זה מהרי"ץ, מרי דוד קאהרי ודיין...
מרי דוד מחזרי היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה רדאעי ומרי סעדיה לדאני.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי דוד בן שלום מחפוד הלוי נולד בישוב רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא, בשנת תר"ן (1890). הוסמך לרבנות ע"י רבני צנעא, ושמש רב מחוז רחבה. ענוותן ונוח לבריות.
עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922), והתיישב בת"א. ממייסדי ביהכ"נ "מגן אברהם".
נפטר בת"א בכ"ט בכסלו תשל"א (1970).
מרי מחפוץ' היה מחכמי הישוב מוסם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. לא ידוע שם משפחתו. השם מחפוץ' משמש הן כשם פרטי והן כשם משפחה. הישוב מוסים נמצא במחוז חאשד באזור העיר קפלה, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: מסעוד, עואץ', מנצור, גומדאני, מחפוץ', סוכיתאל, עמר, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יהודה ומרי אברהם.
...
ר' מחפוץ' בן מעוצ'ה בן מחפוץ' העתיק והשלים בישוב מצנעת בני קיס את משנה תורה לרמב"ם בשנת קס"א (1401).
בכה"י קפ"א דפים, ובהם הלכות זרעים, הפלאה ונזיקין. חסרים דפים רבים וביניהם סוף זרעים, תחילת תוכן העניינים ועוד. במקומות רבים תוספות מאגדות חז"ל.
נכתב במימון ר' מנצור בן סעיד בן שלמה בן הבה. בסוף ספר זרעים רשומים בספר בעלים: סעדיה בן שלום, מעודד בן סעדיה וסעדיה בן דוד עאשרי....
ר' מחפוץ בן מעוצ'ה תיאר את האירועים הקשים שהיו בצנעא בתחילת המאה העשרים.
בשנים תרס"ג-תרס"ה (1903-1905) היו בצורת גדולה, יוקר שערים ומצור כבד על צנעא. הוא מתאר את האירועים החל משנת תרנ"ח (1898).
הוא מסיים בתפילה:
"השם ב"ה ישפיע עלינו מברכותיו ויזמין פרנסתנו וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו... הצעיר קל... ועפר רגלי חכמים ומקווה חסדי אהיה השם מחפוץ' בן מעוצ'ה יש"ל".
...מרי מחפוץ' דוד היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. שני ישובים בשם גרוף בתימן, במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, ובמחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר, ועפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ', מרי אהרון מחפוץ',...
מרי שלום מחפוץ' היה שליח בית דין למחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).
כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה חכמי מחוז שרעב: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ...
מרי שלום מחפוץ' היה דיין בישוב מדכארן שבמחוז ירים בדרום מרכז תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא שימש בדיינות עם מרי יהודה מנשה - ראב"ד, מרי יעקב שלום בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי שלום מחפוץ'. נושאים מורכבים יותר הופנו לבית הדין המרכזי בצנעא.
בית הדין בישוב נתן שירות גם לקהילות היהודיות הסמוכות: סופעי ועוד.