מרי אברהם בן אברהם מוגאתי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא דוד, מרי שלמה סעיד ואחיו מרי סעיד, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי.
שמו ידוע...
ר' מעודד בן דוד מוגדי העתיק את התורה במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י קפ"ד דפים, ניקוד וטעמים, מסורה גדולה וקטנה. חסרים דפים ובכתב היד נמצא עד דברים לד, ח. דפים רבים הושלמו בכתיבה מאוחרת. כולל מחברת התיגאן. כתב לשימוש אישי. בדף י"א שטר, ובו יחיא סלימאן ונה משכן את כתב היד אצל דוד קחטה עם חתימת עדים.
בקולופון סוף מחברת התיגאן כתוב:
"ספרא חלשא......
מרי חיים בן שלום מוגמי כתב חיבור העוסק בפירוש וטעמים לחומש בראשית בשם @44"ליקוטי שושנים אמרים"@55. לא ידוע זמנו ומקומו. חי במאה הי"ט עפ"י הערכה.
בכה"י י"ד דפים, ובהם פירוש לחומש בראשית בדרך הדרש והנוטריקון כולל טעמים מקוריים, צידה לדרך של מרי יחיא אלצ'אהרי ועוד. מסתיים בפרשת תולדות. ונראה עפ"י הקדמתו שתכנן לכתוב פירוש לכל התורה. נכתב במימון ר' גד בן חיים.
להלן הקדמתו לחיבור...
ר' דוד בן מנצור מודלי העתיק בצנעא את מחברת התיגאן במאה הט"ו עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק. בכה"י תשעה דפים.
במכירת כתב היד מוזכרים ר' דוד בן כ'לף טוילי (ע"ע), ור' דוד בן מנצור מודלי.
מרי יהודה מוושר היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ' באב בפ"ט - תקל"ח - 1778 נכתב, כי משה בן מרי יהודה מוושר גירש את אשתו מלאח בת שלום מוושר בגט שליחות. השליח הוא שלום בן מרי סעיד עזירי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסא בן מ"ו יודא אלמוושר את אשתו מלאח בת סאלם אלמוושר בגט שליחות, והשליח סאלם בן מ"ו סעיד אלעזירי. יום ה' כ' אב בפ"ט...
מרי יוסף מוושר היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה, אדור, גמאל, מנקד'י, רדאעי, זראגי, צ'נין...
מרי שלום מוושר היה חכם בישוב צראב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר צראב נמצא במחוז בני חשיש ממזרח לצנעא, לא הרחק מתנעם.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוושר, סמחי, פקעה, עזירי, צברי, משרקי, ימני, ג'ראסי, בוטא, שחב ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף משה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים...
מרי שלום מוושר היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. העיר כ'מיר נמצאת בנפת חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה, אדור, גמאל, מנקד'י, רדאעי, זראגי, צ'נין...
מרי סעדיה בן חיים מוחרר נולד בסוף המאה הי"ט בעיר גבלה שבדרום תימן.
תלמידו המובהק של מרי יהודה תירם. שמש כארבעים שנה רב הקהילה וראב"ד. הנהיג את הציבור במסירות ובנועם.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1954).
נפטר בשנת תשי"ד.