חכמי תימן

תצוגת 1601 - 1610 מתוך 3154

ר' מופת בן סעדיה העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר טוילה שבמרכז תימן בשנת ק"ל (1369).

בכה"י פ"ח דפים, ובהם נוסח המשנה סדר קדשים כריתות מפרק ד' משנה ג', מעילה, תמיד, מדות וקנים, ופיה"מ לרמב"ם במקור בשפה הערבית.

יתכן והכוונה לסופר ר' מופת בן סעדיה ענסי (ע"ע).

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסדר ב' ר"ח כסלו שנת אלפא ושית מאה ותמנן וחדא שנין לשטרי (ק"ל - 1369) במדינה...

בבי': כת"י מוסקבה גנזבורג 863-48247.

מרי חזקיה בן ר' סעדיה מורי נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט בישוב כ'זעה שליד תעיז שבדרום תימן. הוא שימש נגיד הקהילה היהודית. להערכתי, נולד במחצית הראשונה של המאה העשרים בעירו.

בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 253.

ר' אברהם בן יחיא מזעקי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שיבאם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא היה עשיר גדול.

הוא חתום על אישור לקבלת סכום של ששים ריאל (=עשר לירות א"י), כספי הסיוע אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מהתאריך יום שלישי, י"א באייר תש"ט (1949), וחתומים עליו: ר' אברהם בן יחיא מזעקי, ר' יעיש בן פנחס מגארי, ר' ישראל בן יוסף גיאת ור' ישראל בן סעיד...

בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 436.

מרי דוד מזעקי היה חכם בישוב גוב בשנת תרע"ז - 1917 בתחילת המאה העשרים. היו ישובים שונים בשם גוב בתימן, באזור רחבה מצפון לצנעא ובאזור אנס מדרום לצנעא, ונראה, כי מדובר כאן בנפת בני בהלול, מדרום מזרח צנעא.

נראה, כי בתקופה זו הוא היה מבוגר, בהסתמך על רשימת התורמים בישוב, שם מוזכרים בניו ונכדיו. אין הכוונה למרי דוד בן יצחק מזעקי, רב קהילת יהודי בית עד'אקה, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה...

ביב': פנקס השליחות ע' ל"ה, מ"ד, ס"ו

מרי דוד מזעקי נולד, כנראה, בישוב בית עד'אקה מצפון לצנעא בשנת תק"צ (1830).

למד תורה אצל אביו מרי יצחק. היה ענו ושפל רוח. היה בקי בכל חדרי תורה. היה מלמד תורה לתינוקות של בין רבן והעמיד חכמים רבים כמו נכדו מרי ישראל עוזרי ששימש רב העיר לאחר פטירתו, מרי חיים כסאר, מגדולי חכמי תימן בדור העלייה ועוד. ניסה לעלות לארץ ישראל והגיע עד עדן, אך לא אושר לו לעלות והוא חזר לעירו.

הוא היה רב...

בבי': עמרם עוזרי, אור ישראל ז' (אדר תשנ"א), ע' ל"ו; נכדו - יוסף מזעקי, גבעתיים.

מרי משה מזעקי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, בפנקס בית הדין נכתב ביום ראשון כ' בסיון בע"ו - תקכ"ה - 1765, כי יצחק בנו מכר ללולוה בת משה שרפי את הבית שקנה קודם לכן בסכום של שמונה קרוש.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה יצחק בן מ' מוסי' אלמזעקי שהוא כבר מכר ללולוה בת מוסי' אלשרפי את הבית שקנה אותו לאחר (מות) היתום סעיד בן סעיד...

ביב': מסוודה ע' 126 - שי"ד, 367 - א ס"ה

ר' יחיא בן אברהם סרי-מזעקי העתיק את פירוש רש"י לתורה וסיים בז' בשבט בקט"ו לשטרות (תקס"ד - 1804). לא ידוע מקומו.

בכה"י ק"נ דפים בערך. בדף הראשון והאחרון בכתב יד שונה "טעם מגלה עמוקות" וליקוטי דרושים בערבית ובעברית.

בקולופון בדף שלפני אחרון כתוב:

"ואני בצער מרוב הזמן ותחלואו, ולא מצאתי ספר מוגה לכתוב עליו לא לקוטין מכל ספר וספר דפוס וכתיבת יד... נשלם זה הספר בשבעה בשבט...

בבי': כת"י מוסד קוק 731-10233.

מרי שלום בן סעדיה מזרחי-עדני נולד באמצע המאה הי"ט בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן. שהה תקופה ארוכה בעדן, ובשנות השבעים של המאה הי"ט, כנראה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל שבראשה עמד בזמנו מרי שלום מזרחי שרעבי.

בהקדמה לספרו "סוכת שלום" הוא מתאר כיצד הפליג מחודידה לסואץ, משם לאלכסנדריה וליפו, וכיצד נשדד מכל רכושו ואף את בגדיו שדדו.

חי בירושלים חיי סבל,...

בבי': ספריו; ר"י קאפח, סעי יונה, ע' 83; טובי, הקהילה, ע' ע"ט; ניני, ע' 218; רצהבי, תורתן, ע' פ"ו-פ"ז.

עמודים