מרי אברהם חסן מוסא-משה נולד, כנראה, בעיר גדס שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. עלה לארץ ושימש רב של קריית יערים.
חכמי תימן
תצוגת 1591 - 1600 מתוך 3154
מרי יוסף מעוד'ה מוסא-משה נולד, כנראה, באלגדס בתחילת המאה העשרים או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ט. הוא שימש ראש המדברים והמרי של הקהילה היהודית באלגדס שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
בבי': גויטיין, התימנים, ע' 219.
מרי אברהם בן יוסף (בכה"י כתוב יסוף, כנראה בטעות) מוסאה נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע היכן, ולהערכתי במרכז תימן.
הוא ידוע לי מתוך דיואן אשר נכתב בשנת תר"צ (1930), שהעתיק ר' יפת בן עודד בן יפת בן דוד בן זכריה, וכן "הלל ארוך" - דרושים עפ"י הקבלה למצוות הקשורות בתפילה ובייחוד למצוות ציצית.
בדף 30 ב' כתוב:
"והד'א תאריך (=ובתאריך הזה) למרנו ורבינו איברהים בן יסוף...
בבי': כת"י ירושלים 5854°8.
ר' מימון בן משה בן סעדיה מוסאיי העתיק בעיר מֻצְ'מַאר שליד העיר מנאכה בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא, את מדרש הגדול בשנת שס"ב (1602).
בכה"י קפ"ה דפים, ובהם מדרש הגדול לחומש ויקרא. הוא אביו של הסופר ר' שלום בן מימון אלמוסאיי, שהעתיק סידור באותו ישוב בשנת ת"ט (1649). פסוקי התנ"ך משולבים בטקסט מנוקד. חלק מהדפים מוכתמים.
בקולופון כתוב:
"שלים בסייעתא דשמיא יום שלישי דהוא תשעת...
בבי': כת"י בהמ"ל R2498-50280.
ר' מימון בן סעדיה בן משה מוסאיי העתיק או מימן העתקת סידור בשנת ת"ג (1643). כיוון שכל הסופרים ממשפחת מוסאיי בתקופה זו, הידועים לי, חיו בעיר מצ'מאר הסמוכה לעיר מנאכ'ה בהרי חראז, סביר מאוד, שגם הסופר ממשפחה זו וחי ופעל באזור זה.
בכה"י קכ"ד דפים, בניקוד עליון כמקובל בתקופה זו. סידור שלם מתחיל מברכות השחר, כולל גם שירים כמקובל בסידורי תימן עד סוף המאה הי"ז. חלק מהדפים של לוחות השנים כרוכים...
בבי': כת"י לונדון ס' בריטית 2390-6063.
ר' מעודד בן דוד בירב בניה מוסאיי העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספרים זרעים-קרבנות בישוב אלגרן מן ער בני אלאעצב בשנת שנ"ו (1596). בכה"י רנ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"נשלמו שלושה ספרי החיבור... בשנת אתתק"ז שנין לשטרי (שנ"ו - 1596) במאתא אלגרן מן ער בני אלאעצב והכותב קל מעודד בר' דוד בר' בניה אלמוסאיי תנצב"ה, השם יזכיהו להגות בו...". בבי': כת"י ר"י קאפח 94-32321.
ר' שלום בן מימון אלמוסאיי העתיק שני כתבי יד בעיר מצ'מאר, שליד העיר מנאכ'ה בהרי חראז, באמצע המאה הי"ז. הוא בנו של הסופר ר' מימון בן משה בן סעדיה מוסאיי שהעתיק בעיר זו בשנת שס"ב (1602) את המדרש הגדול.
כתב היד הראשון הוא סידור שהשלים את ההעתקה ביום שישי, כ"ב בתמוז ת"ט (1649)*. הסידור הועתק מסידור קדום יותר משנת רל"ג (1473), אך הסופר הוסיף תוספות רבות מסידורי הדפוס והשו"ע. מנהגי ליל הסדר...
בבי': גברא, מחקרים, ע' 80-81, 340-344; דוד ששון, אוהל דוד, כת"י 649.
ר' שלמה בן משה מוסאיי העתיק את מדרש הגדול בשנת שכ"א (1561) בהרי חראז. בכתב היד לא מפורט שם הישוב.
הערים מנאכ'ה ומצ'מאר היו באזור זה, אך ברור לי שלא העתיק בעיר מנאכ'ה, שכן עפ"י דברי ר' יהודה ימיני מקרית אונו, דוד אשתי, העיר מנאכ'ה חדשה כאופן יחסי, וקיימת כמאה וחמישים שנה, ובכל מקרה לא קדומה למאתיים שנה. לכך קיימת אפשרות סבירה ביותר, כי העתיק בעיר מצ'מאר או באחד הישובים הקטנים שבאזור...
בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קע"ט; י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ט מס' 10.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 156
- 157
- 158
- 159
- 160
- 161
- 162
- 163
- 164
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »