ר' סעדיה בן יחיא כובשי נולד בכפר שאהל שבמחוז שראף - מרכז תימן, בה' בסיון תרס"ב (1902).
עלה לארץ בילדותו בשנת תרס"ט עם אביו בעירום ובחוסר כל. עד שנת תרפ"ה (1925) חי בשכונת נחלת צבי בירושלים.
למד תורה אצל ר' יוסף מועלם ור' שלום שחב בתלמוד תורה תורה אור בהנהלת מרי אברהם נדאף. למד בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים.
הוסמך לשחיטה ולרבנות ע"י מרי שלום יצחק הלוי ומרי יוסף קאפח...
מרי שלום כובשי היה חכם בישוב קוזיה אלמחאבשה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר קוזיה אלמחאבשה נמצא באזור שראף מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: כובאשי, שרוי, מסעוד, קיראט, ימני, קנדיל, זיטי, אנסי, גמיל, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא גמיל ומרי יוסף שרוי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף...
מרי יחיא בן משה כומימי - תאם נולד בשנת תרע"ד (1914) בעיירה כומים, לא הרחק מהערים מעבר ורצאבה מדרום לצנעא. למד תורה אצל חכמי הישוב. התפרנס ממסחר בבדים ובשמים - מעטארה בערבית.
הוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח ומרי יחיא יצחק הלוי - הרבנים הראשיים לצנעא, בשנת תרפ"ה (1925). להערכתי, הוסמך לרבנות מאוחר יותר או שנולד קודם לשנת תרע"ד (1914), שכן אין זה הגיוני שיוסמך לרבנות בגיל י"א שנים.
...ר' שלמה בן סעדיה כומימי העתיק את ספר ההפטריות בישוב ד'ראם בשנת תרצ"ב (1932). בכה"י פ"ה דפים, הפטריות לתורה, ולאחר מכן הפטריות לחגים.
בדף 85ב' כתוב בקולופון:
"נכתבה זאת ההפטרה שנת ברמ"ג לשטרי ושנת תרצ"ג ליצירה (1933) לתשוקת, כל הקורא בו ישמח והגונבה ימח בזכות אברהם בן תרח. נכתבה על ידי אני הקל מסכינא סלימאן בן סעיד כומימי ס"ט תרי"ת". (חתימה מסולסלת).
בהמשך כתב היד...
מרי יעיש כורת היה חכם בעיר צנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא חתום על תשובת מרי שלום קורח בפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט, בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים. מרי שלום קורח נולד בשנת ת"ר (1840) ונפטר בשנת תרמ"א (1881), ולכן מסתבר, כי כתב את התשובה לא לפני שנת תר"כ (1860) בהיותו בן עשרים שנה. לפי זה נוכל להסיק, כי מרי יעיש כורת חתם על התשובה משנת תר"כ (1860) ועד לשנת תרמ"א (1881).
ר' זכריה בן מרי אהרן כחלאני נולד בישוב מד'אב שבמחוז צ'וראן בדרום תימן בשנת תרמ"ד (1884). בשנת תרס"ב (1902) עלה לארץ עם אביו, מרי אהרן, רב הקהילה של הישוב מד'אב לארץ (ע"ע קודם), והגיעו למושבה פתח תקוה. ר' זכריה לא אהב את השררה שברבנות, ועסק בצרכי ציבור. לאחר מאורעות שנת תרפ"ט עבר עם אביו לת"א, וכעבור שנים חזר לפ"ת.
מצבו הכלכלי היה טוב. היה קבלן בניין ועסק במסחר, ובבעלותו היו אדמות...
ר' זכריה בן בניה כחלאני העתיק את הספר מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי בעיר צנעא בשנת תפ"ג (1722).
בכה"י רס"ד דפים. תחילת ההקדמה לספר חסרה. כה"י נעתק במימון ר' יוסף בן אברהם הלוי. מדף רסד, ב' ליקוטים שונים.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתו... כסלו שנת בל"ד לשטרי (תפ"ג - 1722) במאתא קא ביר אלעזב... והכותב... זכריה בן בניה בן שלום יצ"ו הידוע... כחלאני... ונכתבה על שם... יוסף...
מרי משה כלף היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה ולרבנות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).
כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום,...
ר' שלום כלף נולד בישוב אלקארה מדרום לצנעא בשנת תרל"ו (1876). הישוב אלקארה שימש מקום נופש ליהודי צנעא, בשל המיקום והתנאים. המצב הכלכלי בעיר היה מצוין, והיו יחסים טובים עם המוסלמים. סכום המס היה זעום ביותר, "קרוש" בשנה לכל המשפחה. מזג האויר היה טוב, וחלק מעשירי צנעא רכשו דירות בישוב.
ר' שלום כלף שימש ראש הקהילה היהודית בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה. בישוב כחמש עשרה משפחות.
...