מרי מרדכי בן יהודה שרעבי נולד במחוז שרעב בשנת תרס"ח (1908) או בשנת תרע"ב (1912). התייתם מאביו בילדותו, ומרי חיים סנואני, גדול מקובלי דרום תימן בדור העלייה לארץ, אימץ אותו כבן ושימש לו לרב. הוא הבחין במעלותיו וסגולותיו ויחד עסקו ולמדו בתורת הקבלה. בהמשך למד גם אצל מרי משומר שמואל נסים, מרבני העיר עדן. סבו הוא מרי יפת אברהם תעיזי, אשר חיבר שיר ארוך על המשכן בשרעב.
עלה לארץ ישראל בשנת תרצ...
מרי עזרי בן שלמה שרעבי נולד בצנעא בשנת תרע"א (1911). למד תורה בבית הכנסת שרעבי אצל מרי אהרן הכהן ובנו מרי אברהם, וכן אצל מרי סעיד עזירי.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"י (1950) והתיישב בירושלים. בשנת תש"כ (1960) הקים את בית הכנסת "בית יהודה" ע"ש ר' שלום אלאוסטא - רשב"א, ושימש מרי של בית הכנסת. העביר שיעורי תורה בתמידות שלא על מנת לקבל פרס. ביתו היה פתוח לרווחה, סייע לרבים ועסק בהשכנת...
מהר"ץ (צאלח?) שרעבי היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט. שמו ידוע מספרו של מרי דוד בן שלום אלג'מל-גמליאל - "חפץ דוד", המצטט שמועה מפיו. מרי דוד גמליאל חי בצנעא באמצע המאה הי"ט, ויש להעריך, כי מהר"ץ שרעבי חי בתקופה זו בצנעא.
מרי רחמים בן שלום שרעבי חיבר ספר בהלכות שחיטה וטרפיות עפ"י מנהג תימן בשם @44"מנחת שלום"@55.
הוא מוזכר בקונטרס שרידי תימן אשר חיבר מרי אברהם אלנדאף העוסק בע"ט מחיבורי תימן, ואשר נדפס לראשונה בירושלים תרפ"ח (1928).
יש להעריך כי חי במאה הי"ט, לא ידוע מקומו.
מרי שוכר שרעבי נולד בישוב בית עד'אקה בצפון מערב לצנעא בשנת תר"כ (1860) בערך. למד תורה אצל חכמי העיר ואצל מרי דוד מזעקי, רב הקהילה. בהמשך למד תורה אצל מרי ישראל עוזרי, רב הקהילה. היה מעריץ גדול שלו, למרות שהיה מבוגר ממרי עוזרי בכשלושים שנה. הוא היה מהמקורבים אליו היה חסיד וקדוש, תלמיד חכמים אשר הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה. נפטר בישוב בית עד'אקה שנים ספורות לפני העלייה הגדולה לארץ.
מרי שלום שרעבי נולד בישוב מעראץ שבמחוז ירים בתחילת המאה העשרים. הוא שימש רב העיר מעראץ, עיר שמנתה כמאה משפחות יהודיות, ולהם ארבעה בתי כנסת: שלושה של משפחת עאשרי, והרביעית של משפחת שלמה. הישוב היה במרחק של שעתיים וחצי הליכה בערך מעיר המחוז ירים. יהודי הקהילה התפרנסו מגידול קפה, קאת ובננות, וכולם עסקו גם באריגה. חיי היהודים בישוב היו שקטים וטובים, ויחסים רגועים היו עם השלטון המוסלמי. היו יתומים...
מרי אברהם בן שלום מזרחי-שרעבי נולד בירושלים במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא נכדו של מרי שלום שרעבי שעלה מצנעא לירושלים במאה הי"ח. עסק רבות בקבלה ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.
מתורתו ידוע ספרו @44"דברי שלום"@55, שני חלקים: החלק הראשון הוא דרשות על דרך הפשט וכולל חידושים למקרא, לתלמוד, למדרשים ולרמב"ם. החלק השני הוא שאלות ותשובות, וכן פירושים לכתבי האר"י. החיבור נדפס פעמיים...
מרי שלום שרעבי-מזרחי נולד בשרעב, כנראה, בשנת ת"פ (1720) בערך. ישנה מסורת כי התגורר בצנעא. מכונה רש"ש - רבי שלום שרעבי או שמ"ש - שלום מזרחי שרעבי.
עלה לארץ ישראל בצעירותו, ובדרכו הגיע גם לבגדד שבעירק ולדמשק בסוריה, שם נפל ויכוח בינו לבין רבני העיר, בעניין כוונת אכילת כזית בליל פסח. משם נסע לא"י והתיישב בירושלים. הוא היה שמש בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, אשר נוסדה ע"י המקובל רבי...
ר' יוסף בן שלום שרפי היה מנהיג בישוב היהודי בגירואח שבהרי חראז, בצפון מערב לצנעא במאה הי"ט. הוא חתום על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בשנת תרל"ח (1878), לאחר חתימת ר' משה בן יחיא עומיסי. הזוג הרשום בכתובה הוא יוסף בן סעיד ולולוה קאפח. מסתבר, כי מוצא משפחתו מהישוב שרפה.
יתכן, כי שני החתומים שימשו בתור עדים בלבד ולא היו מנהיגים.
ר' יוסף בן שמעון שרפי העתיק, וכנראה, קנה דיואן שנכתב עפ"י הערכה בסוף המאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י רי"ד דפים, ובהם שני דיואן בכתב זהה. שמו מופיע ברשימת הבעלים בדף 214ב': "התלמיד סלימאן (שלמה) בן שמעון שרפי נולד יום כ"ב לחודש סיון שנת בר"י (לשטרות, תרנ"ט - 1899), זכה וקנה זה החפץ... יוסף שמעון שרפי".
בכה"י רשימת בעלים נוספות.