ר' עמרם בן שלום בן יתר שרארה העתיק מספר כתבי יד באמצע המאה הי"ז, בישוב דרב אלמהדס שבמחוז רחבה מצפון לצנעא.
כה"י הראשון הוא (כת"י קוק) סידור הקבלי תולעת יעקב שחיבר רבי יעקב בן גבאי. העתיק בישוב דרב אלמהדס בשנת תכ"ו (1666).
בכה"י קי"ד דפים, ההתחלה חסרה, עם פירושים אחדים ופיוט בסופו בכתיבה שונה.
בקולופון כתוב:
-"נבצע יום חמישי כ"ו בחודש תמוז קע"ז (כנראה: אתתקע"ז...
ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי העתיק בישוב קרית בראקש שני חיבורים: קובץ בהלכות שחיטה ואת שו"ע טור יו"ד בשנים תצ"ד-תצ"ח (1734-1738). להלכות שחיטה חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות.
בכה"י קפ"ד דפים: דפים 1-92 - הלכות מאכלות אסורות והלכות שחיטה לרמב"ם וכן פירוש בערבית - שרח אלחליב שחיבר מרי נתנאל בן יצחק מחכמי תימן. החלק השני בכה"י הוא כל שו"ע טור יו"ד דפים 94-184. בכה"י רשימת בעלים: "סעיד בן...
ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי, הסבא, חי בקרית בראקש בסוף המאה הי"ז ובתחילת המאה הי"ח. הוא ידוע מדברי נכדו, ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי, אשר העתיק את הזפה שחיבר סבו, בתוך קובץ העוסק בהלכות שחיטה ושו"ע טור יו"ד (ע"ע הבא).
לאחר הקולופון כותב נכדו: "זפה נאה לסעדיה בן שלום אלזקן אלשרארה". אלזקן - הכוונה כנראה לסבא. הזפה פותחת במילים: "שכינתו כשתזרח יהא עלי כליל טורח".
מרי יוסף שרוי היה חכם בישוב קוזיה אלמחאבשה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר קוזיה אלמחאבשה נמצא באזור שראף מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: כובאשי, שרוי, מסעוד, קיראט, ימני, קנדיל, זיטי, אנסי, גמיל ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא גמיל ומרי שלום כובאשי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף...
מרי סעדיה בן אהרן שריאן-שריון נולד בשנת תרמ"ב (1882) בירושלים. אביו היה מעולי תימן בשנים הסמוכות כנראה, או אף מקבוצת העולים מצנעא לירושלים בשנת תרמ"א-תרמ"ב (1881).
למד תורה בישיבות הספרדיות בירושלים, והיה מתלמידיו של הרב יעקב עדס. התפרנס מיגיע כפיו, היה סופר אומן וכתב ידו היה מן המהודרים ביותר. צנוע בהליכותיו, ותורה וחכמה היו מנת חלקו.
מונה לראש ישיבת "חיי שלום" בירושלים, וחבר...
מרי יחיא שריאן (שריון) היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. שמו ידוע מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, שחיבר את ספרו בצנעא בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877).
בחיבורו הוא כותב "יחיא שריאן נר"ו" - נטריה רחמנא ונטריה, משמע, שהיה בין החיים בשנים אלו.
מרי חסן יעיש שריעה היה הרב הראשי וראב"ד בעיר גוירה באזור חוגריה בדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא מוזכר בהקשר לנדיבותו של אחד השייכים באזור חוגריה.
מרי יחיא בן אברהם שריעה (=הדיין) היה מגדולי חכמי העיר עדן בסוף המאה הי"ט, לא ידוע מתי נולד. הוא מוזכר כבן דורו של הגביר ר' בנין - נשיא יהודי עדן. היה תלמיד חכמים הן בנגלה והן בתורת הנסתר.
גדולתו בתורה הייתה לשם דבר, ונכבדי הקהילה רצו למנותו לרב ראשי וראב"ד, במקביל לר' בנין - נשיא יהודי עדן. נכבדי הקהילה לא רצו שר' בנין ישמש גם כנשיא וגם כסמכות הדתית הרוחנית, למרות יחסו האוהד לחכמים,...
ר' אברהם סעיד שרעבי היה מחברי מועצת חכמי מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע איזו קהילה ייצג במחנה. עפ"י חשיבות ופעולות חברי מועצת המחנה הוא מוזכר מספר י"א ברשימת י"ז חברי המועצה. המועצה הייתה בראשות מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול מקובלי דרום תימן בדור העלייה.
הוא הושלך לכלא עם כל חברי המועצה בי"ג בתמוז תש"ח (1948), לאחר שמנהלת המחנה לא הצליחה לשבור את...