מרי משה בן רם-שמאך היה מחכמי העיר חבאן במחצית השנייה של המאה הי"ז. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ז. הוא התכתב בהלכה עם מרי שלם שבזי.
ידועים חמשה בנים: מרי שלום הבכור (ע"ע), סעיד (ע"ע), שלמה, מעוד'ה, חסן ובנו החמישי יוסף שנולד בשנת לא בל"ו שלמותיכם - תפ"ד (1724), בהיותו זקן מופלג.
הוא חיבר ספרים בעברית ובערבית, ונותרו בידינו רק קטעי מסורות בע"פ וסליחות שחיבר הנאמרים עד היום ביום...
מרי סעדיה בן שלום בן מרי משה שמאך היה מחכמי חבאן במאה הי"ח. הוא היה חסיד גדול וסגי נהור. מסופר עליו, שכל יו"כ היה עומד על רגל אחת בתפילתו, לא היה יושב, ואף לא היה עומד על שתי רגליו כל זמן התפילה. כאשר היה מתעייף היה מחליף רגל. היה חשוך בנים.
מסופר עליו, כי באחת הפעמים הייתה בצורת והגיע לעדן וקיבץ נדבות. כאשר אמר להם, כי הוא מחבאן ביקשו ממנו להעביר שאלות לחכמי חבאן. הוא ביקש רשות לענות...
מרי שלום בן מרי משה שמאך נולד בחבאן בשנת ת"ע (1710). הוא היה מחכמי העיר, וכנראה, מנהיג יהודי חבאן במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא בנו של מרי משה בן רם-שמאך (ע"ע).
בידינו נותר חיבור שכתב בערבית, בו הוא מנסה לשכנע את אחיו ר' סלימאן-שלמה ושאר אחיו שיתמכו בדעתו. במסמך נוסף, ר' סעדיה בן שלום עורקבי מהישוב ביחאן כתב באיגרת, כי קיבל מלאחף - בדים עם חוטים ליופי כמו ציצית, וכי הוא מתכונן לנסוע...
מרי שלמה בן מעוצ'ה שמאך-רם הוא נכדו של מרי משה בן רם. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ח בחבאן. הוא היה חסיד וקדוש ובעל נסים. ישנה מסורת, כי פעם בלילה למד תורה ואמו שמעה כי עמו לומדים חבורת תלמידי חכמים. היא נכנסה לחדר וכולם נעלמו. הוא קבל על אמו כי בגלל שנכנסה לחדר הסתלקו לה כל נשמות הצדיקים והמלאכים שלמדו עמו תורה.
נפטר בחבאן במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
מרי שמואל היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי שלום חגבי, מרי יהודה חראץ', מרי סעדיה בן סעדיה ומרי יחיא בן שלום חגבי. שמו ידוע מפנקס...
מרי שמואל בן אברהם היה דיין בישוב חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט.
באדר שנת תרס"ט (1909) הוא חתום על כתב הסמכה לשחיטה* למרי עואץ' בן מרי חיים יוסף דפתי. חתומים עפ"י סדר זה: מרי חיים יוסף, כנראה, מרי חיים יוסף דפתי, מרי מנחם חיים ומרי שמואל אברהם. שימש, א"כ, דיין שלישי. מרי עואץ' הוסמך לדיינות ע"י מרי חיים בן יחיא סנואני ביום רביעי, כ' בכסלו שנת תרפ"ו (1925).
מרי שמואל בן חיים היה דיין וראב"ד בישוב תעזייה שבמחוז שרעב בשנת תרע"ג (1913). הוא חתום עם חברי בתי הדין של הישובים: עודין, תעזייה וד'י סופאל ביום שלישי בכסלו שנת תרע"ג (1913), על אגרת לשליח העלייה יבניאלי, ר' בנימין והרב אברהם קוק. הם קובלים על הגלות, השנאה ליהודים, גזל ממונם וקיפוח הפרנסה עקב ההתעוררות לעלייה לישראל. אף רדיפות דת היו: איסור הגבהת קול בתפילה ובלימוד תורה, ואיסור לתקוע בשופר....
מרי שמואל בן מרי משה היה דיין בעיר עדן בשנת תקצ"ד (1834). הוא חתום עם מרי משה בן בנין על תשובה של חכמי בי"ד עדן לחכמי צנעא, בנושא ירושת עואץ, נושא שהעסיק עשרות שנים את בתי הדין של עדן וצנעא.
הוא חתום על התשובה בחודש תמוז בקמ"ה לשטרות (תקצ"ד - 1834). זו התשובה המתוארכת המאוחרת ביותר הנמצאת בקובץ. התשובה הקדומה ביותר הוא מתשרי תקע"ג (1812)
מרי שמואל בן משה בן אלעזר היה דיין בעיר עדן באמצע המאה הי"ב. הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה.
באחד המסמכים נמצא מכתב, אשר נשלח מעדן באדר א' שנת ד'תתקי"ג (1153) ע"י אלמוני, לר' הלל עטר בן נחמן החסיד מפוסטאט שבמצרים. באגרת מתוארת טביעתה של אניה בים ההודי, בה טבע גם חתנו של ר' הלל - הבה בן אבו סעד.
בשולי האיגרת כתוב:
"תסד במדינת עדן ישועה והעזבון המלך תפס אותו כולו בית דין...
ר' שמואל בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות בשנת תי"ח (1658) בישוב מצ'מאר שבהרי חראז, ליד העיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא. בכה"י פ"ז דפים עם תרגום ארמי, ניקוד עליון. נכתב במימון ר' יצחק בן ישועה אלכלפי, חלק מהדפים הושלמו בכתיבה שונה.
בקולופון כתוב:
"נשלמה... בחד בשבא... תשעה... תשרי אתתקס"ט ליצירת עולם (צ"ל: לשטרות, תי"ח - 1658) במאתא אלמצ'מאר... ספרא... שמואל בן סעדיא... ונכתבה על...