מרי אהרן שרעבי היה דיין בעיר רדאע בשנת תקכ"ד (1764) עם מרי עואץ צפר ומרי שלמה צפר. הוא ידוע מתוך תשובות מהרי"ץ.
בי"ד צנעא נשאל על אשה מינקת שגורשה ע"י בעלה, האם רשאית להינשא תוך כ"ד חודש. תשובת בי"ד צנעא הייתה להתיר, וחתומים הדיינים: מרי פנחם בן שלמה (עראקי), מרי יחיא בן משה (קרואני) ומהרי"ץ שהיה בשנת תקכ"ד (1764) דיין שלישי. לתשובה זו הסכים מרי יחיא בן נשיא יהודי צנעא, ר' שלום עראקי...
ר' אהרן בן שלום שרעבי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חג'ה בצפון מערב לצנעא, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בי' בסיון תש"ט (1949), תוך כדי העלייה לארץ. סכום הסיוע הוא שלושים ריאל, והגיע באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף בן שלום קורח, מרי יוסף בן מרי שלום שמן ור' שלום...
מרי דוד בן שמעון שרעבי נולד בישוב מסילה שבמחוז שרעב בשנת תרל"ג - 1873. הוסמך לרבנות ושמש רב הקהילה וראב"ד. עסק רבות ברפואה ובאסטרולוגיה ועלה לארץ בשנת תרפ"ה - 1925. ראה באנציקלופדיה ע' 635 - 636.
בעקבות פרסום האנציקלופדיה קיבלתי פרטים נוספים עליו:
מרי דוד שרעבי למד תורה אצל מרי יוסף בן דוד, שהיה ראש הרבנים במחוז שרעב. בשנת תרס"ט - 1909 הוסמך לשחיטה, ושנתיים מאוחר יותר הוסמך...
מרי דוד בן שמעון שרעבי נולד בישוב אלמסילה שבמחוז שרעב בשנת תרל"ג (1873). למד תורה אצל גדולי חכמי שרעב ובעיקר אצל מרי יוסף בן דוד.
שמש ראש אב"ד במחוז. עסק רבות גם ברפואה ובאסטרולוגיה. עלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925), והתפרנס מעבודות דחק קשות, וסירב לשמש ברבנות.
נפטר בשנת תש"ל (1970).
מרי זכריה-יחיאל בן אביגד שרעבי נולד בעיר אלצאירה שבמחוז שרעב בשנת תרס"ג (1903). למד תורה אצל חכמי שרעב. עלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925). מסורת במשפחתו, כי הוא מצאצאי מרי שלם שבזי וצאצאי ראש הגולה, ר' יחזקאל בן יהודה שרעבי משבט יהודה, אשר גלה מירושלים לתימן.
היה תלמיד חכמים גדול, בקי ועמקן בכל מכמני התורה. שימש רב למושבות ושיכונים בתל-אביב, ורב לכל מחוז תל אביב והמרכז מטעם משרד הדתות. דמותו...
מרי זכריה בן יוסף דוד שרעבי נולד במחוז שרעב בשנת תרע"א (1911). הוסמך לרבנות ע"י מרי ישראל יוסף. התפרנס מיגיע כפיו כמקובל בתימן.
עלה לארץ בשנת תרצ"ז (1937) והתיישב בפתח תקוה. בשנת תשי"א (1950) התמנה לרב השכונות מחנה יהודה ושעריה בפ"ת מטעם הרבנות.
נפטר בפתח תקוה בכ' באייר תשל"ב (1972).
מרי חיים בן אברהם שרעבי נולד בכפר קובר שבמחוז שרעב בשנת תרפ"א - 1921. הוריו אברהם ומרים נשאו בעיירה מסילה, ועברו לגור בכפר קובר בסמוך להורי האם מרים, שם נולדו הילדים הבאים: חסן, יהודה, רחל, חיים, חממה, בנימין ותמר. חסן וההורים נפטרו בתימן, ואילו שאר הבנים זכו לעלות לישראל.
מרי חיים התגלה כתאב דעת בילדותו, אך לא הצליח לקלוט את הקריאה. הוא נגש אל ארון הקודש בכה והתפלל, והנה נתגלה אליו...
מרי חסן שרעבי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל אביב בשנת תרצ"א - 1931. מרי שלמה מעברי רצה לקבל הרשאה לשחיטה מקבוצות שונות של רבנים, על רקע היחס לשוחטים התימנים לפני קום המדינה, ולכן לא הסתפק בהסמכתו לשוחט ע"י רבני הערים ד'מאר ורדאע בתימן: הרב הראשי מרי יחיא גרידי, מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה צ'אהרי בשנת תר"צ - 1930...
מרי חסן בן דוד שרעבי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא שימש רב הקהילה היהודית בישוב סופעי, שבמחוז ירים במרכז תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה. לא היה בי"ד בישוב, וכאשר היה צורך היו מתדיינים בבי"ד של הישוב מד'כראן, ובבעיות מורכבות יותר בבי"ד צנעא.
הישוב עצמו היה גדול, אך הקהילה היהודית מנתה שש משפחות בלבד, בית כנסת אחד ובו מניין לתפילה.
מרי יהודה שרעבי היה מחכמי תימן. הוא יצא מתימן וחי באחת מארצות המזרח. זמנו, כנראה, במאה הי"ח, בהסתמך על העובדה, כי הוא מוזכר בספרו של רבי אליהו הכהן - מדרש האתמרי אשר נדפס בשאלוניקי תקפ"ד (1824), שם כתוב: "שמעתי מפי קדוש מדבר הרב כמהר"ר יהודה שרעבי משם הרב כמהר"ר אברהם אברהם אשכאנדון זצ"ל".