מרי שלום בן שלום בן סעיד עאשרי היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד בן סעיד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי דוד עאשרי ומרי יחיא דאוד...
ר' שלמה בן משה עאשרי היה ראש הקהילה היהודית בישוב אגברי שליד העיר סדה בדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא החליף את אביו בתפקיד נשיא וראש הקהילה.
רב הקהילה היה מרי יחיא יחיא מנצור, ואילו ראש הקהילה עסק בגביית המס ויצוג הקהילה בפני השלטון. הקהילה מנתה כמאה יהודים. הוא התפרנס ממקצועו באריגה, ולפי רשימות הקהילה היו לו שני בנים זכרים. זכה להערכה רבה, ופעמים רבות אף המוסלמים...
מרי יחיא עאשרי-אושרי נולד בשנת תר"י (1850) בישוב מעראץ' שבמחוז ירים. התפרנס ממלאכת אריגה וסחר בבדים. היה צנוע ובעל ידיעות רב בתורה. כתוצאה מלחץ גדול של הקהילה, שימש מרי של קהילת מעראץ' ועאקל - ראש הקהילה, הדואג לייצוג הקהילה בפני השלטונות, וסירב שיכנוהו מרי אלא יחיא. התפקיד עבר מאב לבן.
בנו מרי נסים היה ראש הישיבה הקבועה שליד בית הכנסת הגדול בעדן. בן נוסף הוא מרי יהודה אשר החליף בתפקיד...
מרי יחיא עבאהל נולד בישוב שרף שליד צנעא בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
עלה לארץ בילדותו בתחילת המאה העשרים. למד בישיבת תורת חיים שבעיר העתיקה בירושלים. הוסמך לדיינות ע"י הרב חיים זוננפלד והרב צבי פסח פרנק.
מונה לדיין וראב"ד של הקהילה התימנית בירושלים עם מרי שלמה קרואני, מרי סעדיה שריאן-שריון ומרי חיים חובארה. שמש ראש ישיבת חיי שלום בעיר העתיקה קודם למלחמת העצמאות, ולאחר...
ר' יוסף בן עמרם עדוי העתיק שלושה כתבי יד, שני סידורים ורמב"ם, בעיר עמראן מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז.
ידוע לי על בן משפחה נוסף - ר' יעקב בן יצחק עדוי, שהעתיק כתבי יד בעיר בשנים אלו.
ר' יוסף העתיק שלושה כתבי יד. בשנת ת"י (1650) העתיק סידור, בשנת תי"ב (1652) העתיק סידור, ובשנת תי"א (1651) העתיק משנה תורה לרמב"ם.
כתב היד הראשון הוא (כת"י ירושלים) סידור שלם כולל תפילות...
ר' יחיא בן יחיא עדוי העתיק בעיר ת'לא שבמרכז תימן את שלוש המגילות בשנת תרמ"ו (1886).
בכה"י נ"ב דפים, עם ניקוד וטעמים ופירוש רש"י. נכתב במימון ר' יחיא בן אברהם אהרן אלצ'אהרי.
בשער כתב היד כתוב:
"ואני הכותב יחיא בן יחיא עדוי (השם כתוב בראשי המלים של מליצה).
בקולופון כתוב:
"נכתבה לתשוקת יחיא בן אבראהם הארון אלצ'אהרי שצ"ו מעיר ת'לא... שנת שני אלפים ומאה...
ר' יחיא בן יחיא עדוי היה ממנהיגי הקהילה היהודית, כנראה, בקרית אלקאבל שליד צנעא במרכז תימן בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על כתובה בשנת תרס"ח (1908), ולפניו חתום ר' מנחם בן שלמה ד'הבאני. הזוג הרשום בכתובה הוא משה מצ'מון ונעמה דנוך.
יתכן והם חתומים בתור עדים בלבד.
מנהיג, מלחאן, מאה כ'
ר' יחיא בן יחיא עדוי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב מלחאן בשנת תרע"ו (...
ר' יעקב בן יצחק עדוי העתיק סידור בעיר עמראן מצפון לצנעא בשנת ת"ח (1648). הוא בן דודו של הסופר ר' יוסף בן עמרם בן עודד עדוי. הסידורים זהים, וכנראה, ששניהם העתיקו מסידור קדום יותר.
בראש כה"י רשימת בעלים משנת תמ"ג (1683) חיים בן משה הלוי חמדי. מנהגי ליל הסדר פורטו בספר מחקרים בסידורי תימן.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הסידור בע"ה בתלתא בשבא דהוא עסרין ושתא יומין לירח אב שנת...
מרי סעדיה עדוי היה חכם בישוב עלאנייה בתחילת המאה העשרים. הכפר עלאנייה נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: עדוי, חימי, חטאבי, מדרי, חלחלי, מדינה, מחפוץ', בוסאני ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא...
ר' סעדיה בן דוד עדוי העתיק את חומש דברים בעיר עמראן בשנת תי"ו (1656). יתכן, ואף הוא קרוב משפחה של סופרי משפחת עדוי מהעיר עמראן, שהעתיקו כתבי יד באמצע המאה הי"ז. אין בידי פרטים נוספים, כיון שנותר בידינו רק דף הקולופון.