רב שוחט ומנהיג, תימן - ראשון לציון, מאה י"ט- כ'
מרי שלום בן פנחס עראקי נולד בתימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. יתכן והוא מקבוצת העולים מצפון תימן, אשר עלתה בשנת תרס"ט (1909) ומנתה כמאתיים נפש. הקבוצה התיישבה ברחובות, בראשון לציון ובפתח תקוה.
הוא היה מרבני הקהילה בראשל"צ יחד עם מרי טביב בן אברהם. כמסורת תימן שימשו גם שוחטים ומנקרים. בשנת תרפ"ח (1928) כל ארבעת הקצבים במושבה בראשל"...
מרי שלום חבקוק עראקי נולד בצפון תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא היה מראשי הקבוצה השלישית אשר עלתה מצפון תימן לארץ ישראל בראשית שנת תרס"ז (1906). הוא שמש רב הקהילה התימנית במושבה ראשון לציון. בשנת תרפ"ב (1922) הוא כותב מכתב למשרד הא"י, ובו הוא מבקש, כי יסייעו בבניית בית הכנסת בשכונת שיבת ציון.
מרי ערג'י היה דיין באזור העיר חיידאן שבצפון תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא שמש בדיינות עם מרי צאלח מדהלה ומרי משה צברי. הוא מוזכר בשנת תש"ד - 1944.
מרי אברהם בן משה בן יוסף הלוי ערוסי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תרלי'ח (1878). בילדותו עברה משפחתו לגור בעיר מחוית ממערב לצנעא ולכוכבאן. למד תורה אצל מרי יחיא בר' יחיא חמדי.
עסק רבות בלימוד תורה, והוסמך לרבנות ע"י בי"ד צנעא. הוא אף הוסמך לדיינות. עסק בהרבצת תורה לתינוקות שב"ר. בנדודיו בתימן הכיר רבים מזקני וחכמי תימן, ומהם למד חכמה רבה הן תורנית, הן חכמה כללית, והן פולקלור עשיר...
ר' יוסף בן אברהם הלוי ערוסי העתיק את השולחן ערוך טור א"ח ויו"ד בשנת ת"ק (1740) בישוב בני מנצור. עפ"י דבריו בקולופון חי בישוב אחר.
בכה"י רי"ט דפים. נכתב במימון ר' סעדיה בן זכריה חוסאני. בקולופון הוא מתאר את הפורענות שהיתה בעיר מגוריו, שכתוצאה מכך נאלץ לנדוד לישוב בני מנצור.
בקולופון כתוב:
"נשלם... שלחן ערוך כ"ה יום ח' לחדש אלול שנת בי"א לשטארי (ת"ק - 1740), והכותב......
מרי יחיא בן שלום ערוסי נולד בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא היה אחד מחביריו ללימוד תורה של מרי סעדיה בר' יוסף עוזרי, מנהיג בית כנסת אלאוסטא, ורבם של מרי יוסף צוברי הרב הראשי ליהודי תימן בת"א וכן מרי מאיר צובירי זצ"ל רבה של גדרה. חתנו הוא מרי שלום בן יהודה טובי.
היה שפל רוח וענו, נחבא לכלים וסירב שיכנוהו מרי. בקי בכל חדרי המשנה...
ר' משה בן סעדיה ערוסי העתיק את ספר הקבלי סגולות למרי שלום בן יוסף קרחי בה' בתמוז תק"ה (1745), לא ידוע היכן.
בכה"י עשרים דפים, ובפתיחה כתוב: "אתחיל לכתוב ספר סגולות בעזרת... שמו תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו". בתוך גוף הטכסט ישנן תוספות והערות שונות, כמו למשל בדף 17 א': הגהה לר' שלמה הכהן ז"ל אסור להאמין גרושין למעלה כי זה ח"ו הפך הייחוד... וכי העליתי בבחינות הזוהר מאמר כ"ה יע...
ר' נתנאל בן סעדיה ערוסי העתיק בצנעא בשנת תרס"א (1901) את החיבור כתאב אלטב-ספר הרפואה למרי זכריה הרופא.
בכה"י רמ"ה דפים בשני כרכים, ועוסק ברשימת צמחי מרפא על פי מיטב המסורת בימי הביניים שנהגה בתימן. הוא תרגם את הספר מאותיות ערביות לאותיות עבריות, הכין סידור חדש עפ"י א' ב', כפי שהוא כותב בהקדמה לספר.
העתקה זו נפוצה במספר עותקים נוספים בקרב יוצאי תימן בישראל.
ר' סעדיה בן יוסף ערוסי נולד בצנעא בשנת תקצ"א (1831), ולפי דיעה אחרת בשנת תקצ"ט (1839). התפרנס ממקצועו ברקמה ושזירת חגורות למשפחת המלוכה ולנכבדי הבירה המוסלמים. הוא היה בן חבורתם של חכמי צנעא ומשכיליה, כמו החכם באשי מרי יחיא קאפח ומרי חיים בן יחיא חבשוש.
בשנת תרכ"ה (1865) העתיק את ספר התכונה בערבית ועברית שחברו מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ. הוא היה בקי בחכמת האסטרונומיה והאסטרולוגיה...
מרי יוסף שעתאל היה מרי קהילת יוצאי צנעא בעיר שיבאם שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859), ולצדו היה מרי שמואל ערוסי.
הוא ידוע מתוך דברי ר' יעקב ספיר שביקר בשנה זו בתימן. הוא כותב, כי בעיר היו כשמונים בתי אב, רובם בעלי מלאכה ומסחר ומעמדם הכלכלי היה מבוסס. ראש הקהילה היה מרי יוסף שעתאל יצרן כלי ברזל, עם מרי שמואל ערוסי שהתפרנס ממסחר וביצור בגדים.
היה בעל מדות, תלמיד חכמים ובעל זכרון פלא...