ר' שלמה בן דוד טוילי ענסי העתיק או מימן את העתקת התורה, כנראה, בצנעא בשנת רס"ח (1508).
בכה"י קל"ו דפים על קלף, עם טעמים מסורה גדולה וקטנה. בסוף כה"י פיוט "שירו לה' שיר חדש", שיר המיוחס לר' אברהם בן חלפון, הכתוב במספר כתבי יד של התורה מתקופה זו, לאחר מחברת התיג'אן. שם כתוב "יהוסף בן בניה ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש סעיד)... חתמתיה שנת אתתי"ט לשטרות (רס"ח - 1508)".
כה"י בבעלות משפחת ג'...
מרי יהודה עפארי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה ? שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל אביב בשנת תרצ"א - 1931. מרי שלמה מעברי רצה לקבל הרשאה לשחיטה מקבוצות שונות של רבנים, על רקע היחס לשוחטים התימנים לפני קום המדינה, ולכן לא הסתפק בהסמכתו לשוחט ע"י רבני הערים ד'מאר ורדאע בתימן: הרב הראשי מרי יחיא גרידי, מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה צ'אהרי בשנת תר"צ - 1930....
מרי אברהם בן אהרון עפג'ין נולד בעיר צעדה, שבצפון תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ומרי שבתאי מדהלה היו מראשי קבוצת העולים בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך. קבוצה זו הצטרפה לקבוצה נוספת מהעיר חידאן, מצפון תימן, בראשות האחים מרי דוד ור' מנשה בני שלום קפרא, ויחד מנו רל"ח נפש. בשנת תרס"ט - 1909 יסדו את המושבה שעריים שליד רחובות.
ביום שני ה' במרחשון תרע"א - 1910 הוא חתום על מכתב ליהודי...
מרי דוד יוסף עפג'ין היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה סעיד, מרי יחיא עואץ' ומרי סעיד יוסף.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי יוסף עפגין היה מחכמי צנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי מרי שלום מנצורה בספרו נר מצוה. הוא היה מקובל אלהי. נראה, כי רבי שלום מנצורה לא הכירו היטב.
ר' יוסף בן זכריה הלוי עפגין כתב הקדמה לסידור ופיוטים בשנת תרפ"ג - 1923, לא ידוע מקומו. בכה"י שיר "אילת אהבת בשחר עמדה" מאת ר' "סעיד עפגין" בעמודים 5-2. פיוט נוסף "יום זה בו נפקדו כל יצורי עולמים". בראש כותרת "שנת התרפ"ג (1923) פזמון ליום ר"ה סי' יוסף בן זכריה הלוי עפגין".
ר' סעדיה בן אברהם עפגין העתיק דיואן, ובו שירים רבים שחיבר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקומו.
בכה"י פ"א דפים, ובדף 71 ב' כתוב שמו: סעיד בן אברהם עפגין. פירוט השירים נמצא בספרו של יהודה לוי נחום צוהר. שיריו נמצאים גם בכתב יד בר אילן 2/737.
ר' אברהם בן יחיא עפרי העתיק את ספר ההפטריות בישוב גמימת שהארה בשנת תרכ"ט (1869). הישוב גמימה היה במחוז ד'מאר, ואף משפחת עפרי חיתה בישוב גמימה, ויש להעריך כי סופרי משפחת עפרי הם בני משפחה (ע"ע הבא).
בכה"י קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי יב"ע לאחר כל פסוק. מנוקד עם טעמים. בסוף כה"י ברכות ההפטרה, וכן "בקשה", הפותחת במלים "הקבצו ושמעו רעי וחברי" מר' סעדיה בן יוסף. בכה"י...
ר' מסעוד בן שלום בן סעדיה עפרי העתיק את הספר שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בן יהודה בדיחי, ביום שלישי י"ה לחדש סיון תר"ס (1900) בישוב גמימה שבמחוז ד'מאר. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי הרשום בראש כתב יד של סידור, אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).
בכה"י ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של...
ר' אברהם עקבי חתום על שטר התחיבות בירושלים בשנת תרצ"ג (1933) לאברהם בן יעיש עקבי. אולי היה מנכבדי הקהילה התימנית בירושלים. יתכן גם, כי הוא חתום בתור עד בלבד.