מרי חיים בן יחיא עראקי נולד, להערכתי, בצנעא בתחילת המאה הי"ט, בהסתמך על דברי מרי עמרם קורח, כי בשנת תרנ"ט (1899) היה "זקן ונשוא פנים". בנו הוא ר' יהודה (ע"ע הבא).
הוא היה ראש בית הכנסת אלאוסטא שבצנעא - מרכז השאמי, חזן ראשי, איש אהוב ומרוצה. היה מדבר בנחת ודבריו היו מתקבלים.
הוא שמש דיין בצנעא ומראשי הקהילה. הוא חתום בחשון תרמ"ח (1887) על תשובת מרי יחיא קאפח בנושא שתי קופות...
ר' יהודה בן מרי חיים עראקי היה מחשובי הקהילה היהודית בצנעא בתחילת המאה העשרים. מרי עמרם קורח, המקור העקרי לחכמי צנעא ומנהיגיה במאות השנים האחרונות, לא מזכירו כמנהיג רשמי. שמו מוזכר בספר חכמי היהודים בתימן, שהחליף בתפקיד חכם באשי את מרי שלום בן יחיא גמליאל כאשר נפטר. מרי שלום גמליאל נפטר בשנת תרצ"ד (1934), ולפי זה שמש חכם ראשי משנה זו, לא ידוע עד מתי.
נראה, כי הוא בנו של הדיין מרי חיים...
מרי יוסף עראקי נולד בצנעא לקראת אמצע המאה הי"ט כנראה. הוא היה מראשי הקבוצה אשר עלתה מצנעא לירושלים בשנת תרמ"א-תרמ"ב (1881) יחד עם מרי יחיא צארום. הקבוצה בת מאות משפחות, הגיעה לעיר הנמל חודידה בסביבות כסלו-טבת שנת תרמ"ב, ובראשית ניסן תרמ"ב (1882) הגיעה השיירה לירושלים ובה כמאה משפחות בלבד, ואילו השאר לא זכו להגיע לירושלים. הוא עלה עם בניו שלמה, חיים ושלום.
כאשר הגיעה השיירה לירושלים רצו...
מרי יוסף בן נשיא יהודי צנעא ר' שלום עראקי הכהן, נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ח להערכתי. הוא ואחיו מרי יחיא היו תלמידי חכמים, והם ידועים בעיקר ממהרי"ץ, אשר בתחילת המחצית השנייה של המאה הי"ח ביקש את חוות דעתם בפסיקותיו ההלכתיות. מהרי"ץ מפנה אליו שש פעמים, ובחמש הפניות מהרי"ץ מזכיר את שני האחים ביחד. מתוך ההפניות נראה, כי רק מרי יחיא היה רבו המובהק של מהרי"ץ, ואילו מרי יוסף היה חכם, שמהרי"ץ העריכו...
מרי יוסף בן מרי יחיא בן ר' שלום נשיא קהילת יהודי צנעא, נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח בצנעא. היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא מוזכר בויכוח ההלכתי הממושך, שהיה בצנעא, בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים. אף בנו ר' אהרן היה מעורב בנושא, ושניהם תמכו במסורת המשפחתית - הוא מרכז השאמי בצנעא - לנהוג עפ"י השו"ע ולא כמנהג הקדום בתימן שיצג מהרי"ץ.
מרי יחיא בן נשיא הקהילה בצנעא ר' שלום עראקי הכהן נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ז בצנעא. משפחתו מן המכובדות והעשירות בצנעא ובתימן, שכן גם אביו וגם סבו ר' אהרן שמשו נשיאי הקהילה בצנעא, היו אחראים על בית המטבע, ועשירים מופלגים.
הוא התפלל בבית הכנסת המשפחתי אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא, אך נראה שלא שמש מנהיג, כיון שידוע שמרי דוד משרקי מחבר שתילי זתים לשו"ע שמש המנהיג והמרי בבית הכנסת.
...
מרי יחיא בן חיים היה חכם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע היכן נולד וחי, אך ידוע מתוך ספרו, כי בעקבות נדודיו ומצבו הקשה הגיע לעיר כוכבאן שבמרכז תימן, ושם כתב את ספרו.
ספרו @44תועלת ישראל@55 נכתב בכוכבאן בשנת תרס"ד (1904), והוא לקוטים לתורה לחומשים ויקרא, במדבר ודברים.
בכה"י קנ"ח דפים, ולא ידוע אם כתב גם לחומשים בראשית ושמות.
בקולופון הוא מתאר את מצבו הכלכלי הקשה, מעוט פרנסה...
מרי יחיא בן ר' שלום עראקי, ראש הקהילה היהודית בצנעא, נולד בצנעא בסוף המאה הי"ז, כנראה. היה תלמיד חכמים, ומהרי"ץ, גדול חכמי תימן ורב ראשי, למד ממנו בצעירותו. לאחר שמהרי"ץ נבחר לדיין הפנה אליו פסקי דין לחוות דעתו. נפטר בצנעא לא לפני שנת תקל"ד - 1774. ראה באנציקלופדיה ע' 470.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו.
ביום חמישי כ"ה באייר...
מרי יעקוב בן סעדיה עראקי היה מחכמי הישוב צעדה שבצפון תימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרי יעבץ בן יעקוב, מרי יעקוב ואחיו מרי שלום נתנו לשד"ר חמש ריאל, אשר אספו מיהודי העיר.
ר' פנחס בן שלמה עראקי כתב סידור בעיר רדאע בשנת תל"ד (1674). עפ"י לוח הזמנים לא מסתבר כי הוא הדיין מצנעא מרי פנחס בן שלמה עראקי (ע"ע הבא).
הוא ישב בעיר ד'מאר ועסק בהעתקת ספרים ובמכירתם. טובי פרסם קטע מכת"י ובו רשום:
"בסימן טוב עלינו, נולד הפרח הטוב הדומה לעץ רטוב... פנחס בן שלמה בן רבי' יוסף בן אברהם אלמכנא אלעראקי ביום שלישי שהוא חמשה עשר יום לחודש טבת שנת אתתקע"ח (תכ"ז - 1667...