מרי פנחס בן שלמה עראקי נולד בצנעא בשנת תנ"ה (1695). הוא היה דיין וראב"ד, ומראשי הלוחמים בעד המסורת הקדומה בצנעא.
למד תורה אצל מרי משה קטיעי ובנו ראב"ד מרי סעדיה קטיעי, ובאחד המקומות כותב "שמעתי מפי מו"ר משה אלקטיעי נע"ג", וכן: "ראיתי לכתוב קצת דברים מלקוטי ספר היוחסין שחיבר וליקט אדוני ומורי סעיד קטיעי יצ"ו".
נבחר לדיין בשנת תק"ז (1747), בחברת ראב"ד מרי סעדיה בן משה קטיעי ומרי...
מרי פנחס בן שלמה עראקי נולד בצנעא בשנת תנ"ה - 1695. משנת תק"ז - 1747 שמש דיין בבית הדין, ולאחר שנת תקי"ז מונה לראש אב בית דין, במינוי זמני עד לפטירתו. הוא חתום על פסקי בי"ד וחיבר ספר בשם מטה עוז. ראה באנציקלופדיה ע' 471, שם כתבתי, כי נפטר בצנעא בשנת תק"ל - 1770.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין, ושם מצאתי את שמו שש פעמים. בחמשה מהאיזכורים הוא חתום בתור דיין,...
מרי שלום עראקי היה מחכמי הישוב צבירה בתחילת המאה העשרים. העיירה צבירה נמצאת בנפת בני חארת, באזור רחבה מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עזירי, צברי, מנצור, חטאבי, עואצ'י, קארני, מנס, חריר, עראקי, צ'וראני, אשול, מחפוץ' ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי יוסף צברי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
ר' שלום בן אהרון אלאוצטא עראקי נולד בצנעא בשנת תמ"ה - 1685. בשנת תפ"ז - 1727 מונה לאחראי על המטבע בשלטון של האימאם, מעמדו עלה מאוד והיה מקורב לאימאם. עשיר גדול ותרם רבות לקהילות היהודיות בצנעא ומחוצה לה. נפטר בצנעא בשנת תק"ם - 1780. ראה באנציקלופדיה ע' 471 - 472.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו שלוש פעמים, בהקשר של מכירת בתים.
...
ר' שלום בן אהרן הכהן עראקי המכונה אלאוסטא, נולד בצנעא, כנראה, בשנת תמ"ה (1685). היו לו ארבעה בנים: מרי יוסף, מרי יחיא, דוד ואברהם. שני בניו הראשונים היו מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע).
בשנת תפ"ז (1727) מונה להיות אחראי על הטבעת מטבעות בחצרו של המלך אלמנצור חוסיין עד מותו בשנת תק"ח (1748), ובהמשך אצל בנו. הוא החליף את אביו ר' אהרן בתפקיד נשיא הקהילה היהודית בצנעא. בזכות הקשרים...
ר' שלום בן דוד עראקי העתיק בצנעא את חיבור אביו מרי דוד - קיצור זבחי אלהים, עפ"י הערכה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. החיבור הוא קצור לקונטרס בהלכות שחיטה וטרפיות שחבר הרב הראשי מרי יוסף קארה. בהקדמה הוא מזכירו וכותב עליו זלה"ה, משמע, שהרב הראשי לא היה אז בחיים, וא"כ, מדובר לאחר שנת תק"ט (9184).
החיבור הוא קונטרס בן עשרה דפים, ועפ"י דברי ההקדמה נראה, כי הוא ולא אביו מחבר הקונטרס, כתב את...
מרי שלום בן דוד עראקי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו של מרי שלום...
מרי שלום בן יוסף כהן עראקי נולד בצנעא בשנת תר"ב (1842) בערך. הוא היה מקבוצת העולים לא"י אשר מנתה מאות משפחות. הם התעכבו כחמשה חודשים בעיר הנמל חודידה, ולאחר תלאות עלה עם אביו אחיו שלמה וחיים והגיעו לירושלים בראשית חודש ניסן תרמ"ב (1882). בהנהגת הקהילה שמשו מרי יוסף עראקי ומרי יחיא צארום. בשנת תרמ"ד (1884) נפטר מרי יוסף עראקי, ומרי יחיא צארום שמש ראב"ד בחברת מרי שלום עראקי ומרי יוסף מסעוד. בשנת...
מרי שלום בן מרי דוד עראקי העתיק לאחר שנת תר"ט - 1849 את הספר קיצור זבחי אלהים, אשר חיבר אביו מרי דוד. באנציקלופדיה ע' 472 כתבתי, כי היה סופר, בהסתמך על העתקת חיבור זה.
ואולם, לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד של ספר מקור חיים, אשר העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי בחיי המחבר, ובסוף הספר נמצא עמוד בהעתקת הרב הראשי מרי יוסף קארה, אשר כותרתו @44צורת אלפסק@55. בעמוד זה מובאים עשרות עדויות...
מרי שלום בן סעדיה עראקי היה מחכמי הישוב צעדה שבצפון תימן, בתחילת המאה העשרים.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרי יעבץ בן יעקוב, מרי יעקוב עראקי ואחיו מרי שלום נתנו לשד"ר חמש ריאל, אשר אספו מיהודי העיר.