חג'בי-משנוי, סעדיה בן שלום הכהן

ר' סעדיה בן שלום חג'בי-משנוי הכהן העתיק מספר חיבורים במחצית השנייה של המאה הי"ח בישובים שונים. הוא היה בגלות י"ב שנים ונדד ממקום למקום. התפרנס מהעתקת ספרים.

בשנת תקמ"א (1781) הוא מעתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בישוב ג'ריס, ובשנת תקמ"ד (1784) העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן.

בשני כתבי היד הוא מציין "על שם עירי ומשפחתי משנוי חג'בי", משמע, שמוצא משפחתו מהעיר משנוי- חג'בה, משם יצא לגלות בשנת תק"ל (1770), כתוצאה ממצב כלכלי קשה או "מחמת המציק" (הוא אינו מפרט).

הגיע בשנת תקמ"א (1781) לג'ריס, שם העתיק את מדרש חמ"י לבראשית ושמות במימון האחים אברהם ומעוצ'ה בני חסן כלף הכהן אלעמיס. משם המשיך לגלות, והגיע בשנת תקמ"ד (1784) לישוב נגד אלבעאדן, שם העתיק סידור במימון ר' יהודה בן אהרן.

כה"י הוא מדרש חמ"י ובו ר"ט דפים, לעתים יש בשוליים הערות ופירושי מילים.

בקולופון בע' ר"ט כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא זעירא קל הקלים... סעדיה בן שלם בן חטר בן אברהם בן יצחק הכהן בן יעקב המכונה של שם עירי ומשפחתי אלמשנו אלחגבי, ואני כתבתי אותה ואין דעתי עלי לפי שאין אני בגלות ומקום רע לא נתישבה דעתי, ואני משביע אתכם שלא תדונו אותי לכף חובה שאין דעתי קצרה אמן וכי"ר. ונכתבה על שם החברים הטובים... שמם אברהם אבן חסן כלף ואכ'וה (ואחיו) מעוצ'ה אבן חסן כלף הכהן אלעמיס, הב"ה יזכיהם לעמוד וללמד לשמור ולעשות... ונכתבה בקרית ג'ריס תחרוב ותצדי וירושלם תתבני... נשלמה יום ג' לחודש ניסן שנת בצ"ב לשטרות (תקמ"א - 1781)...".

כתב היד השני הוא סידור חלקי, ואין בו את תפילות החול, השבת ורוב המועדים.

בקולופון כתוב:

"נשלמו הקינות בעזרת בורא עולמות... נשלם זה החפץ ביום שישי לחודש טבת... שנת בצ"ה לשטארי (תקמ"ד - 1784)... ונכתב זה הסידור ליהודה בן מר הארון תנצ"ב... ונכתב בקרית אלנגד אלבעאדן תחרוב ותצדי וירושלים תתבני תוב"ר ואכי"ר. ספרא חלשא ומסכינא זעירא דקיקא סעדיה בן שלום רי"ת בן אברהם תמ"כ בן חטר תנצב"ה בן יצחק ת"ע בן יעקב יש"ל, על שם עירי ומשפחתי אלמשנוי... עלי מטורח הזמן ואני בגלות י"ב שנה...".