הטלית, ששימשה לבוש יומיומי ליהודי תימן, בדרך כלל גברים מצנעא וסביבתה, ארוגה צמר בצבע שחור או חום. כבגד בעל ארבע כנפות חוברו עליה בארבע פינותיה ציציות. אך היא שימשה לא רק לתפילה אלא גם כשמיכה במסעות או לצרור בה מטענים על הכתף, בדומה לשמלה שבמקרא.
מגדולי ההלכה במאה ה-19. צנעא, ת"ר-תרס"ה (1840-1905). אבי ר' יוסף שמן. סגן ראש ישיבת בית צאלח. אב"ד צנעא ר' שלמה צאלח הרבה להיוועץ בו בדבר הלכה. חיבורו 'פך השמן', הערות וביאורים לשו"ע, אבד.
מפעל רקמה שהוקם על ידי שתי חברות של הסתדרות נשים עבריות בשכונת שמעון הצדיק בירושלים במטרה להעסיק נשים תימניות ברקמה, בדומה לצורפים התימנים שהועסקו בבצלאל.
נולד בצנעא שבתימן ב-1929. עלה ארצה ב-1935. למד בבית המדרש למורים בירושלים ובאוניברסיטה העברית (חינוך, לשון ומקרא). מפקח במשרד החינוך והתרבות. ממייסדי חידוני התנ"ך ומחבר השאלות.
שכונה בדרום פתח תקווה שרוב תושביה יוצאי תימן. הקמתה החלה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, כשכונה בת של מחנה יהודה, ונועדה למי שלא נמצא לו מקום בשכונה זו ובעיר בכללה.
