מגדולי החוקרים של יהדות תימן בימינו. נולד ב-1916 בתימן בכפר סעואן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור, ובילדותו קיבל חינוך וקפדני ב"חדר" התימני. עלה ארצה עם הוריו ב-1924.
1919-1987. נולד בפתח תקווה. איש ציבור וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפ"ם. בנעוריו עבד בפרדסים ובמפעלים. מנהיג פועלים בעירו ובעל תפקידים שונים במועצת הפועלים. בשנות השבעים והשמונים היה חבר הנהלת העיר וראש מנהל התרבות.
יחד עם הצורפות, היתה מלאכה שהיהודים הצטיינו בה במיוחד, בעיקר בצנעא, שבה עסקו במלאכה לא רק לתצרוכת עצמית אלא אף בעבור נשים מוסלמיות. הרקמה היתה בסגנונות שונים בהתאם לאזור והתפתחו בה דוגמאות מפתיעות של צירופי דגמים וצבעים.
יישוב בתימן באזור הררי, מהלך יומיים מצנעא. כ-100 משפחות יהודיות התגוררו במקום והיה בו בית כנסת אחד על שם "אלבם" - ספר תורה מקודש. היהודים עסקו במסחר זעיר, נפחות, פחחות, בורסקאות, קדרות וחייטות.
ספרי השו"ת המקובצים בתימן, רובם לחכמים בני המאות הי"ח-הי"ט. המפורסמים: 'רביד הזהב' לר' דוד משרקי, ו'פעולת צדיק' למהרי"ץ במאה הי"ח; 'חיי שלום' לר' יחיא הכהן, 'חן טוב' לר' יחיא בדיחי במאה הי"ט; ו'זכרוני אי"ש' לר' אברהם נדאף במאה הכ'.
