שכונה עירונית בתחום רחובות. נוסדה בתרע"ג (1913) על 80 דונם שרכשה הקרן הקיימת בעבור עולי תימן שסבלו ממצוקת הדיור. התושבים עבדו תחילה במושבה רחובות בכל מלאכות הכפיים, הגברים לרוב בפרדסים, הנשים והבנות כעוזרות בית.
1885-1959. מראשי תנועת העבודה הציונית וממייסדי הסתדרות העובדים הכללית. היה מעורב רבות בהתיישבות התימנים בשנות השלושים. ליווה את המתיישבים התימנים במושבות והיה מראשוני המגינים על זכויותיהם, בפרסמו דברים בוטים על יחס הזלזול ואי-השוויון כלפיהם.
אמן יהודי. לטביה 1866-ירושלים 1932. עלה ארצה ב-1906. מייסד בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים. ארגן קבוצות סתתים יהודים במגמה לפתח בנייה יהודית אמנותית. ב-1911 הקים בבן שמן מושבה של צורפים תימנים.
רב ומשורר. נולד ברוצאבה (בסמוך לד'מאר). בתימן עסק בחייטות ובתפירת דליים ובכתיבת סת"ם. עלה ארצה ב-1925 והתיישב במחנה יהודה שליד פתח תקווה. לימד ב'ישיבת תורה' שייסד הרב סלומון בעין גנים.
יישוב באזור ארחב בתימן, שכמעט כל תושביו היו יהודים, כ-50 משפחות: צברי, נג'אר, ערוסי ועומיסי. בית כנסת אחד (בלדי). האזור מישורי וגידלו בו דגנים, קטניות, חבושים, אפרסקים וגפנים. מבקרים רבים באו להתרפא במעיין החם אלכ'ריד.
חוקר האתנומוסיקולוגיה ופרופסור באוניברסיטת בר-אילן. נולד בישראל ב-1939. במשך שנים רבות עסק בחקר המסורת המוסיקלית ויחסה אל תרבות יהודי תימן על כל חטיבותיה בהבטים שונים.
נולד בצנעא ב-1925. עלה ארצה ב-1934. למד בתלמוד תורה לתימנים ובישיבת הרב עמיאל בתל אביב. עבד בפרדסי "מולדת" ובתעשייה והיה פעיל בוועד העובדים. מדריך בנוער העובד ומראשוני "הפועל" בחולון.
חוט כסף או זהב שבסיסו משי. בצנעא שימש לרקמת שמלת ה"לולוי" (בתי הרגליים: בסטה, מכ'ותם, מכוכב או כביר), לקישוט הקרקוש ולעיטור בגדי האצולה המוסלמית בצנעא ובמיוחד שולי מעיל הג'וכ'ה של האמאם ברקמה ובכפתורים.
איזור גאוגרפי בין אב לתעז בדרום מערב תימן. רובו רמה מישורית ובמזרחו הדרך הראשית צנעא-ד'מאר-ירים. יהודי ש' ניכרים בפשטות חייהם, בדיבורם המתנגן ובמבטאם המיוחד - הגייה נחצית של האות קוף והגיית החולם כצירי ששרשיה קדומים עד תקופת המקרא.
שרעב 1903-ת"א 1980. עם עלייתו לארץ התיישב בתל אביב, ובשנים שלאחר קום המדינה שימש כרב ליוצאי תימן במחוז תל אביב. היה פעיל ציבור והשתתף בקליטת העולים בעליית על כנפי נשרים.
