רצהבי, יהודה

רצהבי, יהודה

מגדולי החוקרים של יהדות תימן בימינו. נולד ב-1916 בתימן בכפר סעואן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור, ובילדותו קיבל חינוך וקפדני ב"חדר" התימני. עלה ארצה עם הוריו ב-1924. דרך רבת מכשולים עבר בדרכו לאוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד אצל גדולי החוקרים במדעי היהדות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא לשרות חיוני בשרות הידיעות של ההגנה שנמשך גם במשרד הביטחון עד 1963. במשך תקופה זו פרסם מחקרים רבים, ומחקריו זכו להערכה רבה. ב-1963, בהיותו בן ארבעים ושבע, פרש ממשרד הביטחון והתמסר למחקר, השלים לימודיו לתואר שני, נכנס להוראה באוניברסיטת בר אילן והגיע למעמד של פרופסור מן המניין. בשנת התשנ"ו הוענק לו פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. מחקריו מגוונים ורבים וכוללים בין השאר: ביבליוגרפיות מלאות לפיוטי תימן ולשירי ר' שלום שבזי, אנתולוגיה של שירת תימן, מהדורה מדעית של ספר המוסר לר' זכריה אלצ'אהרי, 'אוצר לשון הקודש של בני תימן', מילון שעניינו הלשון הערבית בתפסיר של רס"ג למקרא, מחקרים בשירת תור הזהב בספרד פיוטים ושירים מן הגניזה.