יישוב קהילתי בגובה 44 מ' סמוך לכביש חוצה שומרון בין אלקנה לאריאל. מקור שם המקום הפסוק "והטיפו ההרים עסיס" (עמוס ט, יג). נוסד כעמותה של יוצאי תימן בשנת תשמ"ג. לעלייה על הקרקע קדמו שלוש שנות מאבק עם המוסדות המיישבים. ביישוב קרוב ל-100 משפחות.
עיירה סמוכה לרחובות במרכז המדינה. מאות משפחות עולים התיישבו בכפר הנטוש ב-1948, רובן עולים מצפון תימן ומיעוטן מבולגריה, מרומניה, מעירק ומצפון אפריקה. רב המקום הוא ר' עובדיה יעבץ שעלה מצעדה. במקום יותר מ-30 בתי כנסת ושני בתי ספר יסודיים.
מופקת מקליפה ריחנית המכילה שמן אתרי של שני עצים הנפוצים במזרח הרחוק ובאמריקה. בעת ייבושה הקליפה מקבלת צורת גליל כעין קנה. עיקר שימושו נפרד למיני מאפה כגון כעכים וכן לתיבול הקהוה (עם זר וזנג'ביל), זאת גם כמרפא למיחושי ראש והצטננות.
כיסוי ראש לנשים, מעין ברדס. מאפיין במיוחד את היהודיות בצנעא ובסביבתה ומבדילן מן המוסלמיות. היהודייה כיסתה ראשה בק' מגיל ינקות ועד צאתה ממעגל הפוריות. הק' עשוי אריג שחור מכותנה, קטיפה או סאטן, בגזרת ברדס בעל קדקוד מחודד הנרכס בכפתור מתחת לסנטר.
יישוב עירוני ליד מקורות הירקון בגבול השפלה, השרון והשומרון כארבעה ק"מ מזרחית לפתח תקווה. מקור השם בערבית ראס אלעין. מזרחית ליישוב תל אפק המקראי ומפעלי המים לניצול מקורות הירקון הסמוכים.
קיימים ארבעה יישובים בשם כ'ולאן, עם תוספת לשם: כ'מר כ'ולאן מדרום לצנעא, בין שבאם למעבר, ד'י כולאן צפונית לד'מאר, כ'ולאן אלשאם בצפון מערב סמוך לגבול ערב הסעודית וכן רבוע כ'ולאן שמקומה ממזרח לצנעא ומדרום מזרח לעיר תנעם.
