רב ושו"ב. נולד בצנעא 1842 ונפטר במצרים ב-1929. אביו ר' חיים קרח. דרשן ופייטן ומלמד תינוקות של בית רבן. בחוזת אלנפר (1903) נסע לקהיר ונתמנה לשוחט ומרביץ תורה. חיבוריו: 'יברך הזבח' - הלכות שחיטה (נכתב ב-1901. כתב יד).
רב ראשי ליהודי תימן. נולד בצנעא ב-1871. שימש מזכיר בית הדין בצנעא וטיפל בעניינים הקשורים עם השלטון. רב בית הכנסת אלכסאר בצנעא ורבה הראשי של תימן בדור שלפני העלייה לארץ. ב-1932 נבחר ר' יחיא אביץ' לרב ראשי ור' עמרם ור' חיים משרקי לעוזריו.
מקובל. חי ופעל בצנעא במאה ה-16-17. חיבורו 'ספר סגולות' (מהדורת מ' חלמיש, רמת גן) נכתב בין השנים 1597-1611 ונזכר בסידור 'חידושין' לר"י מה. מספרי הקבלה הראשונים בתימן וקדם לספר 'לחם שלמה' לר' שלמה הכהן. הספר נשמר בעותקים רבים.
מחכמי הקהילה המובהקים בדור האחרון וסופר פורה. צנעא תרל"ג (1873) ירושלים-תשי"ג (1952). בנו של ר' יחיא בן חיים קרח. תלמיד של ר' יחיא קאפח ושל ר' יחיא אביץ' ומראשי תנועת דור דעה. בסוף המאה ה-19 גלה ליפיד ולאחר חוזת אלנפר שב לצנעא.
מראשי חסידי השאמי. חי ופעל בצנעא בשנים 1770-1850. כתב קונטרסים בעניין ברכת המוציא ותמך במנהג השו"ע יחד עם ר' אהרן עראקי הכהן כנגד תומכי המנהג הקדום: מהרי"ץ ור"י אביץ', פולמוס שנמשך שלושה-ארבעה דורות. התנהג בחסידות ובפרישות.
מקובל. חי בצנעא במאה ה-16-17. מרבותיו של ר"י ונה, ואפשר שכמוהו חי בסביבות ד'מאר. ונה הביא מתורתו בסידור 'חידושין' ובספר 'רכב אלהים'. נראה שהוא אחי ר' שלום בן יוסף קרח בעל 'ספר סגולות'. חיבוריו: 'ספר היראה' (לא נשמר); 'קינה' (כתב יד).
חלוקת המברכים (-עליות) בספר תורה שונה מן הנהוג בקהילות אחרות. על פי מנהג קדום, המתועד כבר בסידור רס"ג, בשנים מסוימות במחזור השנים נקרא החצי הראשון של פרשת חוקת עם פרשת קורח שלפניה והחצי השני עם פרשת בלק שלאחריה.
יישוב בתימן בקרבת צנעא. היהודים, כ-60 משפחות, גרו בנפרד מן המוסלמים: עוזירי, חראזי, חמדי, קהלני, והב, רחבי, לוי, מדמון, ד'הבאני, כ'לף, ג'מל, קשת וקאפח. המוסלמים עסקו בחקלאות, בעיקר מטעים: גפנים, אגסים, תפוחי עץ, חבושים, תאנים ורימונים.