הכל

קרח, יחיא בן חיים

קרח, יחיא בן חיים

רב ושו"ב. נולד בצנעא 1842 ונפטר במצרים ב-1929. אביו ר' חיים קרח. דרשן ופייטן ומלמד תינוקות של בית רבן. בחוזת אלנפר (1903) נסע לקהיר ונתמנה לשוחט ומרביץ תורה. חיבוריו: 'יברך הזבח' - הלכות שחיטה (נכתב ב-1901. כתב יד).

קרח, עמרם בן יחיא

קרח, עמרם בן יחיא

רב ראשי ליהודי תימן. נולד בצנעא ב-1871. שימש מזכיר בית הדין בצנעא וטיפל בעניינים הקשורים עם השלטון. רב בית הכנסת אלכסאר בצנעא ורבה הראשי של תימן בדור שלפני העלייה לארץ. ב-1932 נבחר ר' יחיא אביץ' לרב ראשי ור' עמרם ור' חיים משרקי לעוזריו.

קרח, שלום בן יוסף

קרח, שלום בן יוסף

מקובל. חי ופעל בצנעא במאה ה-16-17. חיבורו 'ספר סגולות' (מהדורת מ' חלמיש, רמת גן) נכתב בין השנים 1597-1611 ונזכר בסידור 'חידושין' לר"י מה. מספרי הקבלה הראשונים בתימן וקדם לספר 'לחם שלמה' לר' שלמה הכהן. הספר נשמר בעותקים רבים.

קרח, שלום בן יחיא

קרח, שלום בן יחיא

מחכמי הקהילה המובהקים בדור האחרון וסופר פורה. צנעא תרל"ג (1873) ירושלים-תשי"ג (1952). בנו של ר' יחיא בן חיים קרח. תלמיד של ר' יחיא קאפח ושל ר' יחיא אביץ' ומראשי תנועת דור דעה. בסוף המאה ה-19 גלה ליפיד ולאחר חוזת אלנפר שב לצנעא.

קרח, שלום בן סעדיה

קרח, שלום בן סעדיה

מראשי חסידי השאמי. חי ופעל בצנעא בשנים 1770-1850. כתב קונטרסים בעניין ברכת המוציא ותמך במנהג השו"ע יחד עם ר' אהרן עראקי הכהן כנגד תומכי המנהג הקדום: מהרי"ץ ור"י אביץ', פולמוס שנמשך שלושה-ארבעה דורות. התנהג בחסידות ובפרישות.

קרח, שלמה בן יחיא

קרח, שלמה בן יחיא

יליד צנעא 1936 ועלה ארצה ב-1949. נכד ר' עמרם קרח. למד בישיבות 'מרכז הרב' ופוניביז' והיה מראשי 'ארגון בני הישיבות יוצאי תימן' ומעורכי הביטאון 'המסילה'.

הקרחי, סעדיה בן יוסף

הקרחי, סעדיה בן יוסף

מקובל. חי בצנעא במאה ה-16-17. מרבותיו של ר"י ונה, ואפשר שכמוהו חי בסביבות ד'מאר. ונה הביא מתורתו בסידור 'חידושין' ובספר 'רכב אלהים'. נראה שהוא אחי ר' שלום בן יוסף קרח בעל 'ספר סגולות'. חיבוריו: 'ספר היראה' (לא נשמר); 'קינה' (כתב יד).

קרטם

קרטם

ראה: קליות.

קריאת התורה

קריאת התורה

חלוקת המברכים (-עליות) בספר תורה שונה מן הנהוג בקהילות אחרות. על פי מנהג קדום, המתועד כבר בסידור רס"ג, בשנים מסוימות במחזור השנים נקרא החצי הראשון של פרשת חוקת עם פרשת קורח שלפניה והחצי השני עם פרשת בלק שלאחריה.

קרית אלקאבל

קרית אלקאבל

יישוב בתימן בקרבת צנעא. היהודים, כ-60 משפחות, גרו בנפרד מן המוסלמים: עוזירי, חראזי, חמדי, קהלני, והב, רחבי, לוי, מדמון, ד'הבאני, כ'לף, ג'מל, קשת וקאפח. המוסלמים עסקו בחקלאות, בעיקר מטעים: גפנים, אגסים, תפוחי עץ, חבושים, תאנים ורימונים.

עמודים

Subscribe to הכל