בלוג יהדות חברה וקהילה

אהבת ארץ ישראל אצל הרמב"ן

הרמב"ן בניגוד לרמב"ם מונה את ישוב הארץ כמצוות עשה, וכך הוא כותב לפס': "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (ל"ג נ"ג) – "על דעתי זו מצוות עשה היא, יצווה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נְתנהּ להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואילו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתיישב שם, יעברו על מצוות ה'. ובהשגותיו לספר המצוות להרמב"ם כותב הרמב"ן: "הכל הוא ממצוות עשה שנצטווינו לרשת הארץ לשבת בה, אם כן, היא מצוות עשה לדורות – מתחייב כל אחד ממנו, ואפילו בזמן גלות".

הרמב"ן נאה דורש ונאה מקיים; הוא עלה לארץ ב-1267, ובמכתב לבנו מספר הרמב"ן על מצבה הקשה של ירושלים: "ואין ישראל (=יהודים) בתוכה... רק שני אחים צַבָּעִים... ואליהם ייאספו עד מניין מתפללים בביתם בשבתות... ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו (=הפכנו) אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחורבות – זוכה... רבים באים לירושלים תדיר, אנשים ונשים מדמשק וצובה (חלב) ... לראות בית המקדש [החרב] ולבכות עליו. והוא מסיים במלים המתאימות ל'שלושת השבועות': ומי שזיכנו לראות ירושלים בחורבנה, הוא יזכנו לראות בניינה ותיקונה". אכי"ר!

אהבת ארץ ישראל של הרב קוק (הראי"ה)

האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון שהה בארץ בשנת 1930, לאחר תקופה קשה שעברה עליו ברוסיה. לפני שהוא עזב את הארץ, והוא בדרכו לארה"ב, ביקר האדמו"ר אצל הרב הראשי, ר' אברהם הכהן קוק ('קוק' באידיש פירושה 'ראייה', מכאן כינויו 'הראי"ה', ומכאן גם הישוב – כפר הרואה – הנקרא על שמו) , שראה בשיבת ציון המתחדשת 'אתחלתא דגאולה', ואף קירב את החלוצים בוני הארץ, למרות שהתרחקו משמירת תורה ומצוות. במהלך השיחה שאל הרב קוק את האדמו"ר עד כמה הוא ממריץ את חסידיו לעלות ארצה. השיב לו האדמו"ר, כי רבים חוששים לעלות ארצה שמא יתקלקלו ילדיהם הקטנים. אחז הרב קוק בידו של האדמו"ר ואמר לו: "חלילה לומר כדבר הזה על א"י; חז"ל אמרו שמשה ואהרן נענשו שלא להיכנס לארץ על שדיברו סרה על ישראל, באומרם: "שמעו נא המורים" (=הסרבנים – כ' י'). והנה מצינו בפרשת 'מטות' שמשה פונה לבני גד ולבני ראובן בדברים קשים וקורא להם "תרבות אנשים חטאים" (ל"ב י"ד), ולא כתוב בשום מקום שמשה רבנו נענש על דברים אלו; וכל כעסו של משה על שני השבטים נבע מחשש שהתנחלותם המוקדמת בשטחי מזרח הירדן עלולה, חלילה, למנוע את המשך כיבוש הארץ והתנחלות שאר השבטים בא"י. אנו רואים, איפוא, שלמען מטרה נעלה של ישוב הארץ אין מענישים את המוכיח, ואפילו הוא משמיע דברים קשים ופוגעים". והרב קוק המשיך ואמר: "אין כל יסוד לחשש שבא"י עלולים ילדי ישראל להתקלקל; אדרבה! ברור לי כשמש, שאפילו יינעלו שערי התורה בחו"ל – תתקיים התורה בארצנו, והיא תצמיח גאוני תורה וחכמה, עד לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן!