בלוג יהדות חברה וקהילה

• הנכנס לבית המרחץ אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי, שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום' ותצילני מהאוּר הזה ומכיוצא בו לעתיד לבוא". בצאתו משם מברך: "מודה אני לפניך ה' אלוהי שהצלתני מן האוּר הזה" (ככל הנראה זה מתייחס לטבילה במרחצאות חמים במיוחד).

• הנכנס לטפול רפואי כלשהו אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא של חינם אתה". לאחר הטיפול יאמר : "ברוך רופא חולים".

• הנכנס לחלקתו החקלאית על מנת לאסוף ולמדוד את כמות היבול יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שתשלח ברכה בכָּרי הזה". ומשהחל לשקול את היבול אומר : "ברוך השולח ברכה בכָּרי הזה".

• הנכנס לעיר הגדולה אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שתכניסני לכרך זה בשלום". ומשהגיע לעיר אומר: "מודה אני לפניך ה' אלוהי שהכנסתני לכרך זה בשלום". ובצאתו אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שתוציאני מכרך זה לשלום". לאחר שיצא מהעיר בשלום אומר: "מודה אני לפניך ה' אלוהי שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני בשלום, כן תוליכני בשלום ותסמיכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך". למעשה זוהי תמצית ברכת הדרך על פי הרמב"ם.

• יש הנוהגים לומר תפילת הדרך בנוסח זה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שתוליכני לשלום ותחזירני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ומכל מקרה ופגע רע. ותגיעני למחוז חפצי לשלום ותתני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי. ברוך שומע תפילה". (על פי הרמב"ם ללא שם ומלכות).

• הנפגש עם חברו בשעת סעודתו מקדים הסועד לחברו מזמינו ואומר לו: "וצדיק על שולחן יבוא". וחברו משיב לו: "ושולחנך לא יחסר וצדיק יבוא בו" (באם מתכוון להצטרף אליו) ,אך אם לא מצטרף אליו לסעודה אומר: "על שולחן לא יאכל".

• המתארח אצל חברו ובאים ליטול ידיו לסעודה מברכו: "יעבדוך עמים" והלה משיב לו: "וישתחוו לך לאומים". ובנטילה אחרונה (מים אחרונים) מברכו: "תרום ידך על צרך" והלה משיב לו : "וכל אויביך יכרתו".

• הפוגש בחברו שהסתפר מברכו : "שפר גיזך". (בלשון הסלנג של היום: 'סחתין על התספורת') וחברו משיב: "גיזך ישפר".

• בראש חודש מברך את חברו: "חודש טוב עליך" וחברו משיב: "ועליך ועל כל ישראל".

• בתשעה באב אין מברכים האחד את השני בברכת שלום רגילה אלא אומר לחברו: "תבושר בנחמת ציון" וחברו משיב לו: "ואתה תזכה לראות בבניינה של ירושלים".

לסיכום:
מכל המקבץ המגוון והרחב עליו כתבתי בשלושת הגיליונות האחרונים, אנו רואים כי כל ההתנהלות והאינטראקציה החברתית היו מושתתים על אדני הקודש של לשון חז"ל, היונקים את מקוריותם מכתבי המשנה התלמוד ומהרמב"ם עליו נשענו, ושעל פיו התנהלו בחיי היום יום השגרתיים.