הכל

השאש, יחיא בן דוד

ר' יחיא בן דוד השאש חתום על שטר לבניין גדר עם ר' צאלח חסן בשנת תרס"ב (1902). לא ידוע היכן נכתב השטר, וכנראה, שניהם שימשו מנהיגים בקהילתם. י"ל נחום מעריך שאולי נכתב השטר בצנעא. השטר נכתב על שם אברהם בן חיים השאש.

השאש, יחיא בן יעיש

מרי יחיא בן מרי יעיש השאש היה מחכמי צ'ובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש גם רב הקהילה בעיר מחוית.

הוא ידוע משני חיבורים שכתב לתורה: @44פלח הרימון וחן התורה@55.

החיבור פלח הרימון נכתב בר"ח אלול תר"צ (1930), ועוסק בטעמים לתורה בקצרה עפ"י הסדר של פרשיות השבוע, שו"ת, נושאים הלכתיים, התכתבויות שהיו לו עם קרוביו בא"י, חידות ועוד, כדרכם של רבים מחכמי תימן במאות השנים האחרונות. בחיבור תשובות, ורובן למרי יחיא קאפח - חכם באשי. תשובה אחת שפרסם אהרן קאפח, עוסקת בדיני ספר תורה.

מהקדמתו לחיבור:

השאש, משה בן שלום*

ר' משה בן שלום השאש לא היה מגדולי החכמים בצנעא, אך היה פעיל ציבור והיו לו זכויות מרובות גם בתחום הרוחני בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה סוחר, ועסק בקניית ספרים תורניים במצרים ובמקומות אחרים ובמכירתם בתימן.

השאש, שלום בן יהודה

ר' שלום בן יהודה השאש חתום על שני שטרות בשנת תר"ן (1890) ובשנת תרס"ב (1902).

בשנת תר"ן (1890) הוא חתום עם הדיין מרי אברהם בן מ"ו צאלח, נכד מהרי"ץ, על הכתובה של החתן שלום קנדיל והכלה רומיה דמול בצנעא.

בשנת תרס"ב (1902) הוא חתום עם ר' חיים בן יחיא עראקי על חורבן בית כנסת אלעקבה בצנעא, לנסים בן נסים מנצורה.

הוא היה מנהיג בקהילתו אך לפי הנתונים שבידינו לא נשא בתפקיד רשמי. ואולי חתם בתור עד.

ואדעי, אפרים בן שלום*

מרי אפרים בן ר' שלום ואדעי נולד בשנת תרל"ו (1876) בערך בישוב כ'מר, ובילדותו עבר עם משפחתו לצנעא. למד תורה אצל מרי יחיא אביץ' מגדולי חכמי צנעא. בזמנו פשטה המחלוקת בצנעא על היחס לקבלה, וכיוון שאהב את השלום והתרחק ממחלוקות, שכנע אחרים לא להתערב במחלוקת.

התפרנס ממקצוע הריפוד. הוכר כאחד מגדולי חכמי צנעא, וכאחד המומחים הגדולים לטרפיות ולפירוק הסרכה ולניקור חלב הבהמה.

ואדעי, סעדיה

ר' סעדיה ואדעי חיבר שיר - ממלא שאלה תנא חן וחמלה. רצון הלוי מזהה אותו עם ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן, בן דורו של ר"ש שבזי, ואשר העתיק את ספר הזוהר בשנת אתתקצ"ה לשטרות (תמ"ד-1684). לפי זה חי בישוב דלאג'.

ואדעי, פלוני בן יחיא

ר' פלוני בן יחיא ואדעי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בתעז שבמחוז שרעב באמצע המאה העשרים. הוא ומרי דאוד בן יחיא ומרי אפרים סעיד חתומים על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, בסך של כשלושים ושניים ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריא גלוסקא. כספי הסיוע לעניי תימן הועבר לישובים השונים באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי שלום קורח.

המסמך מיום שישי, י"ב באייר תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

לא ידוע לי שמו הפרטי כיוון שחתם "הצעיר בן מ"ו יחיא אלואדעי", ושכח לציין את שמו הפרטי. שלושת החתומים שימשו המנהיגים הרוחניים או אף גבאי הצדקה בעירם.

ואדעי, שלום בן אברהם

מרי שלום בן אברהם ואדעי היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.

הוא ידוע לי מתוך חתימתו על הספר אמונת ה' שערך ר"י צוברי בשנת תרפ"ד (1924). הספר בא להגן על היחס לקבלה, וחובר כנגד הספר מלחמות ה' למרי יחיא קאפח, מייסד קהילת "הדרדעי" בצנעא.

הוא חתום עם רוב גדולי חכמי צנעא הנוספים על הספר, המייצגים את גישת "העקשים". בין החתומים: הרב הראשי מרי עמרם קורח, מרי אברהם בן יעקב עמראני, מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום, מרי שלום קלזאן, מרי שלום בן ר' משה יצחק הלוי, מרי סעיד בן יוסף עזירי ועוד.

וגים-עוזרי, שלום בן יחיא

ר' שלום בן יחיא עוזרי-וגים היה מראשי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן, ועסק הרבה בכתיבה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על שטר קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מיום שלישי, ב' באייר תש"ח (1948), וחתומים מרי יחיא בן יחיא שרהב, מרי יחיא סעיד סאלם, מרי סאלם יודא ומרי יודא חיים שרעבי.

אביו, מרי יחיא וגים עוזרי, היה מראשי הקהילה, ובביתו היה בית הכנסת המרכזי בעיר.

הוא עסק גם בכתיבה, ולהלן ההקדמה שכתב לסידור לחגים שהעתיק בשנים שלפני העלייה לארץ:

וגים, שלום בן שלמה

ר' שלום בן שלמה וגים היה מלמד תורה לתינוקות, והיה מרי קהילה באחד הישובים הקטנים הסמוכים לעיר רדאע באמצע המאה הי"ח. לא ידוע שם הישוב.

שמו ידוע מפסק דין משנת תק"ט (1749), בעניין הסכסוך שהיה לו עם דודו, אחי אביו, סעיד בן אברהם. חתומים על פסק הדין בי"ד של העיר רדאע: מרי עודד בן סעדיה כ'ובאני, מרי אהרן בן שלמה אלפצל ומרי עואץ בן שלמה צפר.

עמודים

Subscribe to הכל