מרי שלמה בן שלום המלמד היה חכם וחיבר פירוש למשנה תורה לרמב"ם, כנראה, בעיר ד'מאר שבמרכז תימן, וכנראה, במאה הי"ד.
שמו ידוע לנו מתוך פירושו לסידור של מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן בסוף המאה הט"ז ובמחצית הראשונה של המאה הי"ז. בסידורו פעמון זהב ובפירושו חידושין הוא מצטט קטע מתוך הפירוש לרמב"ם שכתב מרי שלמה בן שלום המלמד. הרב יצחק רצאבי מזהה אותו כאביו של מרי חטר בר' שלמה בן אלמעלם - מנצור בן שלמה ד'מארי, מחבר המדרש סראג' אלעקול - מאור השכלים, אשר חי בעיר ד'מאר, וא"כ, ניתן לזהות אותו מחכמי העיר ד'מאר במאה הי"ד.
להלן הציטוט שמביא ר"י ונה מפירושו לרמב"ם: