ואדעי, אפרים בן שלום*

חכם וראש השוחטים, כ'מר-צנעא-ירושלים, מאה י"ט-ב'

מרי אפרים בן ר' שלום ואדעי נולד בשנת תרל"ו (1876) בערך בישוב כ'מר, ובילדותו עבר עם משפחתו לצנעא. למד תורה אצל מרי יחיא אביץ' מגדולי חכמי צנעא. בזמנו פשטה המחלוקת בצנעא על היחס לקבלה, וכיוון שאהב את השלום והתרחק ממחלוקות, שכנע אחרים לא להתערב במחלוקת.

התפרנס ממקצוע הריפוד. הוכר כאחד מגדולי חכמי צנעא, וכאחד המומחים הגדולים לטרפיות ולפירוק הסרכה ולניקור חלב הבהמה.

בשנת תרפ"ד (1924) הצליח לעלות לא"י, למרות איסור יציאה מתימן מטעם האימאם, ולמרות הקשיים בעדן. כעבור חודש עלה על אניה לפורט סעיד שבמצרים, ומשם ברכבת נסע לתל-אביב. התפרנס מסלילת כבישים, ופתח חנות לשחיטת עופות במשך שלוש שנים וחצי. לאחר מכן עלה והתיישב בירושלים, ושימש ראש השוחטים ליהודי תימן בירושלים עם מרי חיים עראקי. הוא היה מומחה גדול, ורבים מהשוחטים הספרדים והאשכנזים התפעלו ממומחיותו. הוא תרם רבות להעלאת קרנם של יהודי תימן, ובעיקר זכה להעלאת ההכרה במומחיות של השוחטים והבודקים התימנים. נבחר לבודק השוחטים ומפקח על הכשרות והניקור בכל ירושלים.

עניו וצנוע היה, קול מרגש במיוחד היה לו בתפילה, ורבים היו באים לשמוע את תפילתו שהרעידה את הלבבות.

נפטר בירושלים בח"י באלול תש"א (1941), קודם להקמת המדינה.

בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 249; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' פ"ד.