הכל

דרין, שוכר בן דוד

מרי שוכר בן דוד דרין היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886), על תקנה לציבור לשפר את המצב הרוחני עקב המצב הכלכלי הקשה שהחריף.

הוא חתום עם חכמי הישיבה גם בעניין השאלה סביב שתי קופות צדקה בבית הכנסת, ופסק שבתרומות יהדות תימן יש עדיפות לתת לעניי המקום לעומת עניי א"י. פסק זה כתוב בסוף אגרת של מרי יחיא קאפח. אין תאריך על תשובה זו, אך עפ"י הערכה, מדובר לפני שנת תרנ"ג (1893), שנה בה נפטר מרי יוסף גזפאן מהחתומים על פסק הדין. בין החותמים: מרי אברהם צאלח, מרי שלום בן יחיא חבשוש, מרי יחיא קאפח ועוד.

דרעי, סעדיה

ר' סעדיה דרעי העתיק סידור במאה הי"ט. לא ידוע לי שנה מדויקת ומקום הכתיבה. בסידור: ט' באב, ראש השנה ויום כיפור. הזמן נקבע בהערכה. השם נקבע עפ"י המשפט "והכותב... סעיד דרעי".

דשאל, דוד בן מעודד

מרי דוד בן מעודד דשאל היה דיין בעיר צנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על שטר פס"ד בשנת תתתע"ג לשטרות (שכ"ב - 1562), העוסק בענייני מזונות לאלמנה. יחד אתו חתומים מרי מעודד בן זכריה - ראב"ד ומרי סעדיה בן יוסף מד'מוני החתום שלישי. הוא חתום "דויד בן מעודד", אך עפ"י השוואה והקבלה עם המקורות הבאים, הסקתי, כי משפחתו היא דשאל, וכי הוא מעתיק התלמוד.

שמו התפרסם יותר בזכות אחד מכתבי יד העתיקים והחשובים ביותר בו הועתק התלמוד בתימן. בחודש שבט אתתנ"ח לשטרות (ש"ז - 1547) הוא סיים להעתיק את מסכת זבחים. בידינו נותרו המסכתות הבאות: ביצה, פסחים, מגילה, מועד קטן וזבחים. יתכן והעתיק מסכתות נוספות.

הבא, יחיא

מרי יחיא הבא היה מרי הישוב חג'רה באזור הרי חראז שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859). הוא ידוע מתוך דברי ר' יעקב ספיר שסייר בתימן בשנה זו. הוא כתב, כי הישוב היהודי היה מחוץ לישוב של המוסלמים, ובו כשישים משפחות של יהודים, והתפללו בבית כנסת אחד שצר מלהכיל את כל המתפללים.

הבא, יחיא בן שלום

ר' יחיא בן שלום הבא היה ראש קהילת יהודי אלנבאת שבמחוז חימה במרכז תימן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפירוש לאבות אור לישרים שחיבר מרי אברהם בן משה ערוסי. ר"א ביקר וסייר בישובים רבים בתימן, והוא מתאר את הקהילה היהודית כעניים, ולמרות זאת היו ידועים כמכניסי אורחים: "לא ראיתי כהנה בכל ארץ התימן לטובת עין בצדקה, והיו מספרים בשבחם ובטובתם כל עובר ושב".

הוא התארח אצל מר' יחיא חודש ימים ועסקו יחד בלימוד תורה.

הברי, שלום בן יחיא

ר' שלום בן יחיא הברי היה מנהיג בקהילה היהודית בעיר ירים שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום יחד עם חכמי העיר ומנהיגיה, ביום רביעי, ג' באייר תש"ח (1948) על אישור חלוקת כספי הצדקה לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא באמצעות חכמי צנעא: מרי משה יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח. סכום הצדקה הוא ל"ב ריאל. חתומים עמו: הדיין מרי חיים קאפח, מרי חיים יתים, מרי שלמה ג'מל ועוד.

הזמי, יחיא בן אהרן

ר' יחיא בן אהרן הזמי העתיק דיואן בשנת תרס"ד (1904). לא ידוע מקומו, ויתכן כי מקומו מהישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן ממערב לצנעא. בדיואן ל"ו דפים, ובו פיוטים ושירים בעברית ובערבית. בראשו מפתח שירים שחלקו קרוע. פירוט השירים מופיע בספרו של יוסף טובי.

"הכותב... יחיא בן אהרן אלהזמי יצ"ו... שנת @44ב@55רכה @44יה@55יה (לשטרות, תרס"ד - 1904)".

ואולי הוא מרי יחיא בן אהרן הזמי, חכם מהישוב בית עד'אקה שלמד תורה בחברת מרי דוד מזעקי, רב העיר, ובהמשך למד עם ראב"ד מרי ישראל עוזרי, ואשר נפטר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

החזן, שלמה בן ישועה

ר' שלמה בן ישועה החזן העתיק את הספר מרשד אלכאפי לר' תנחום הירושלמי בשנת רכ"ג (1463). לא ידוע מקומו.

בכה"י רל"ג דפים עם הערות בשוליים. בסופו שיר תפילה למורה נבוכים, הפותח במילים "שמות ספרי תעודה", המיוחס לר' תנחום הירושלמי. הספר נכתב במימון פלוני שהיה רשום בקולופון, אך שמו נמחק.

בקולופון כתוב:

"נשלם בירח סיון שנת א' תשע"ד לשטרות (רכ"ג - 1463) והכותב קטן ישורות שלמה בר אבא מרי ישועה זצ"ל בר... שלמה החזן".

היטלי, נתן

מרי נתן היטלי היה ראב"ד בישוב כ'זיעה שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט במחוז שרעב. הוא הסמיך את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהדות שרעב, לשוחט ובודק ורב, בשנת ברמ"ז לשטרות (תרצ"ו - 1936). מרי סעדיה חוזה הוסמך גם ע"י חכמים נוספים בשרעב כמו מרי שלום סעיד חדה - ראב"ד שרעב, מרי יעקב יהודה - אב"ד גבל חבשי, מרי חסן יעקב - ראב"ד מורבעה, ומרי חיים יחיא סנואני - אב"ד סנואן. כל החכמים הללו נפטרו עוד בתימן פרט למרי חיים סנואני.

נפטר לאחר שנת תרצ"ו (1936), אך קודם לשנת תש"ח (1948).

עמודים

Subscribe to הכל