הכל

זדאני, שוכר בן שלמה

ר' שוכר בן שלמה זדאני העתיק דיואן שירים בישוב מחלה שבאזור בני עואץ בשנת תרע"א (1911).

בכה"י ר"כ דפים, המורכבים משני כתבי יד של דיואן, והועתקו ע"י שני סופרים שונים. אין מספור דפים בכתב היד.

החלק הראשון הוא דיואן רגיל אשר הועתק בצנעא: "וזה נוסח שירים משמח לב נשברים... מהר"ר שלום שבזי זת"ל... נעתק פה ק"ק צנעא...".

הוא העתיק עיבור שנים ושירים, ובסוף שיר אחד כתב המעתיק: "זמן גלות מוז"ע בשנת הת"מ ליצירה, אתתקצ"א לשטרות (1680) עאד כאנו יוד צנעא פי אל סאילה (=-כאשר היו יהודי צנעא)".

החלק השני הועתק ע"י ר' שוכר בן שלמה.

בקולופון כתוב:

זכריה

מרי זכריה היה דיין בישוב גחאף שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.

שמו ידוע מתוך תשובות שענו חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות השליח יבניאלי. תשובות בי"ד אצלע ובי"ד גחאף נכתבו ביום שלישי, כ"ד בטבת שנת תרע"א (1911), וחתומים על תשובות אלו ארבע חכמים מבי"ד אצאלע, ושלושה מחכמי בי"ד גחאף.

זכריה בן אברהם

ר' זכריה בן אברהם חתום על שטר של קניין ספר השורשים בישוב ציח שבמרכז תימן בשנת שע"ז (1617), יחד עם ר' מעודד בן משה. כנראה, ששניהם שימשו הסמכות הרוחנית בישוב או מנהיגי הקהילה, שכן על שטרות מסוג זה חתמו בתימן דייני בית דין או המנהיגים. יתכן וחתמו בתור עדים.

זכריה בן דוד

ר' זכריה בן דוד העתיק את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב מגדלא אלצפקיף בשנת שנ"ו (1596).

בכה"י פ"ו דפים, ההתחלה חסרה, והשלמת הכתיבה הייתה ביום שני, ד' באב שנה זו.

בקולופון כתוב:

"נשלם... בתרין בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אב... שנת אתתק"ז לשטארי (שנ"ו - 1596) במגדלא אלצפקיף... הכותב זכריה בן דוד".

זכריה בן דוד

מרי זכריה בן דוד היה דיין בעיר צנעא בתחילת המאה הי"ח. יהודה רצהבי פרסם רשימת דיינים בצנעא בתקופות שונות, ובשנת בל"ה לשטרות (תפ"ד - 1724) הוא מפרט שלושה דיינים כפי שמצא בכת"י: מעודד בן שלום, זכריה בן דוד ושלמה בן סעדיה.

זכריה בן דוד

ר' זכריה בן דוד היה חכם או מנהיג בישוב אללכמה שבאזור ירים במרכזתימן בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על שטר קניין ספרים לחסן בן מוסא אלינאעי בישוב אללכמה בשנת תע"ה (1715). יתכן והוא חתום בתור עד ולא בתור מנהיג.

זכריה בן זכריה

ר' זכריה בן זכריה העתיק את שלוש המגילות בשנת תרל"א (1871). לא ידוע שם משפחתו ומקומו.

בשער המעוטר כתוב: "אתחיל לכתוב שלוש מגילות והן שיר השירים ורות עם קהלת בס"ד עם תרגום יונתן בן עוזיאל בס"ד עם (פירוש רש"י)".

בקולופון כתוב:

"אנא ספרא... זכריה בן כמוהר"ר זכריה... ונשלמה יום א' י"א לחודש ניסן שנת בקפ"ר (לשטרות, תרל"א - 1871)".

זכריה בן זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן זכריה בן יוסף העתיק דיואן בשנת תרס"א (1901). לא ידוע מקומו.

בכה"י קנ"א דפים, ובסופו מכתב ששלח לבי"ד כאשר עלה לארץ. נכתב במימון ר' משה בן דוד וסעיד דאוד.

בקולופון דף 121א' כתוב:

"ונכתבו לתשוקת האח... כה"ר משה... דאד ו... סעיד... דאד... אנא ספרא... זכריה בן כמהר"ר זכריה בן... יוסף... ותהי השלמתו יום ה' ב' בתמוז בקצ"ב(?) לשטארי, תרס"א (ב"ע - 1901)".

לאחר הקולופון פיוטים נוספים בכתיבות שונות, ובדף האחרון אגרת.

זכריה בן חטר

ר' זכריה בן חטר העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בעברית ובערבית במאה הי"ט. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה.

עפ"י הערכה, כתב היד מן המאה הי"ט. בכה"י ל"ח דפים.

בקולופון דף 31א' כתוב:

"זכריא בן מ"ו חטר זלה"ה".

זכריה, חסן עוץ'

ר' חסן עוץ' זכריה היה ממנהיגי העיר ביצ'א בדרום מזרח תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על שטר קבלת כספי הצדקה, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. השטר מהתאריך יום ו', כ"ד בסיוון תש"ח (1948), ובו מאשרים החתומים קבלת סכום של שלושים ריאל לחלוקה לעניים וליתומים. חתומים: מרי שלום בן מרי צאלח, מרי שלום בן מרי יחיא ומרי עואץ בן מרי צאלח.

עמודים

Subscribe to הכל