הכל

והב, סעדיה בן חטר

מרי סעדיה בן חטר והב היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בשנת תט"ו (1755). הוא חתום על פסק דין ראשון, ואחריו חתומים הדיינים מרי אהרן בן שלמה פצ'ל ומרי עואץ בן שלמה צפר. פס"ד עוסק בחוב שיש לסלימאן בן מנצור.

בפסק דין הקדום לשנת תק"ט (1749), חתום ראב"ד מרי עודד בן סעדיה כ'באני עם שני הדיינים הנוספים, ולפי זה, יש להסיק, כי נבחר לדיין וראב"ד במקביל לאחר שנת תק"ט (1749), אך קודם לשנת תט"ו (1755). נפטר, כנראה, בעיר רדאע, במחצית השנייה של המאה הי"ח.

והב, עואץ

מרי עואץ והב היה מחברי מועצת מחנה גאולה סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע היכן נולד בתימן ומתי. שמו מוזכר כאחד מתוך י"ז הרבנים שהנהיגו את העולים מתימן ששהו במחנה גאולה שליד עדן. הוא הושלך לכלא עם כל י"ז הרבנים ובראשם מרי חיים סנואני, גדול המקובלים והחכמים בדרום תימן, ע"י מנהלת המחנה, גב' אולגה פיינברג - איזבל בפי יושבי המחנה, אשר ניסתה לשבור את רוח הצניעות ושמירת המסורת במחנה. כשרבני המחנה התנגדו לדרכה, העלילה עליהם עלילות וניצלה את תפקידה, ושלחה את הצבא הבריטי שחנה בעדן, שיאסור אותם ויעמיד אותם למשפט ואף יחזירם לתימן.

וחש-אריה, דוד בן דוד

מרי דוד בן דוד וחש-אריה היה דיין, וכנראה, אף ראב"ד של בי"ד עוזלה שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא חתום עם מספר מנהיגים ודיינים על מכתב לשליח העלייה חיים צדוק בבקשת סיוע. חתומים: בי"ד אלנאדרי, חבר בי"ד עוזלה, מרי דוד בן דוד וחש, מרי חסן סעיד מסורי, מרי שלמה בן סעיד. אין תאריך על המכתב, ולהערכתי, המכתב משנת תש"ו (1946) בערך.

וִיב, סעדיה בן אברהם

מרי סעדיה בן אברהם וִיב היה דיין בעיר אלצ'אהרה, הסמוכה לעיר דמת בדרום תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם הדיין מרי עואץ קעטבי בתאריך יום שני, ו' במנחם אב תרמ"ג (1883) על שטר הלוואה. הוא חתום "הצעיר סעדיה בן כמ"ו אברהים", ואת שם משפחתו למדתי מהאיזכור בתוך גוף השטר.

לא ידועים פרטים נוספים.

ונה, אברהם בן יוסף

ר' אברהם בן יוסף בן סעדיה ונה העתיק את הכתובים בשנת אתתקי"ו לשטרות (שס"ה - 1605). סבירות גבוהה שחי בעיר מעבר שבמרכז תימן כדלקמן.

בכה"י קל"ח דפים, בהם כל הכתובים: רות, תהלים, איוב ועוד. שני טורים בעמוד בלי פירושים או תרגומים, אך עם מסורה גדולה וקטנה. השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, י"ג בתמוז, במימון האחים אברהם זכריא ודוד בני שלמה בן דוד אלטביעה.

ונה, חיים בן שלום

ר' חיים בן שלום בן שלמה ונה העתיק פיוטים וקטעי תפילות בשנת תפ"ב (1722). לא ידוע מקומו.

בכה"י ס"ז דפים, ובהם ברכה לרבים שנהגו לומר בשמחת תורה, הושענות, שירים ותשבחות, ברכות נישואין, מילה ועוד.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה בכ"ח ה' (לשטרות) בשלהי דירח תמוז בשלישי בשבת... חיים בן סאלם בן... סלימאן ונה".

ונה, יחיא

מרי יחיא ונה היה רב הכפר מִשְמַאס שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בכפר חיו כשבע- שמונה משפחות יהודים. הכפר שכן במרחק של כחצי שעה הליכה מהעיירה צּומַרַה.

הוא היה עשיר גדול, בישוב היה מניין קבוע ובית כנסת אחד.

ונה, יחיא שלמה

מרי יחיא שלמה ונה היה דיין בעיירה כומים שבאזור אנס, מרחק הליכה של יום אחד מדרום לצנעא, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בעיירה היו ארבעה בתי כנסת פרטיים: הג'דידה - החדשה, של משפחת ונה, אלעליה - העליונה, של משפחת תאם, אלדאכ'לה - הפנימית, של משפחת עמראן; והרביעית של משפחת ונה.

מרי יחיא שימש בדיינות עם מרי יחיא בן משה כומימי- תאם שהיה ראב"ד, ומרי אברהם תאם. בבית הדין לא נשמרו העתקים של פסקי דין. בכומים נהגו עפ"י המקובל, ובמקרים של שאלות בהלכה הפנו את השאלות לבית הדין המרכזי בצנעא.

היהודים התפרנסו ממקצועם כנפחים, נגרים, רצענים וכדומה, וחלקם עסקו במסחר עם צנעא.

ונה, יצחק בן אברהם (רי"ו)*

מרי יצחק בן אברהם ונה נולד בשנת ש"ל (1570) בערך בעיר מעבר שבמרכז תימן כנראה. למד תורה אצל חכמי הדור באזור: מרי סעדיה בן יוסף הקרחי ומרי יוסף בן אברהם עראקי. הוא מזכיר חכמים נוספים, ויתכן כי אף הם היו מרבותיו: מרי שלמה בן ר' דוד הכהן - מחבר ספר הקבלה "לחם שלמה", מרי שלום בן יוסף הקרחי - מחבר ספר הקבלה "ספר סגולות", מרי שלמה בן שלום המלמד, ומרי יוחנן מזרחי - גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן.

עמודים

Subscribe to הכל