הכל

ר' יוסף בן שוכר ושצ'י היה סופר במקצועו, והתפרנס מהעתקת ספרים במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. היה מגיע לישובים השונים, ושם העתיק ספרים תורניים לפרנסתו.

שמו ידוע לי מתוך מספר כתבי יד, אשר העתיק לחכמי משפחת גברא בעיר סוד מצפון מערב לצנעא. בשנת תרכ"ט (1869) הוא העתיק את סידור עץ חיים למהרי"ץ בלי פירוש עץ חיים, לכבודו ובמימונו של ראב"ד העיר, מרי שלום בן יחיא גברא, ובשנת תרל"ג (1873) העתיק במימונו את שו"ע טור או"ח עם פירוש שתילי זתים לר"ד משרקי.

בסיום העתקת הסידור כתוב:*

מרי שלום נסים ושצ'י נולד בעיר ד'מאר בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא היה ממנהיגי הקהילה היהודית. הוא התפרסם כאחד מי"ז חברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ר' דוד בן שלום זאהר היה משורר אשר חי בדרום תימן במאה הי"ז. לא ידוע זמנו המדויק ומיקומו.

הוא ידוע לנו משיר שכתב ואשר שרד בידינו. השיר הועתק ע"י אחד מתלמידיו לאחר מותו, והעוסק בתיאור גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679).

לשונו וסגנונו מעידים עליו שהיה אמן בשיר, ומדרך חריזתו ניכר שהיה חי בדרום תימן, אך אין אפשרות לדעת מאיזה ישוב בדרום תימן. מלבד השיר לא ידוע עליו כלום.

תלמידו אשר העתיק את השיר כותב (מתורגם לעברית): "שירה אחרת, על פרשת מוז"ע בשנת אתתק"ף (לשטרות, תל"ט - 1679), חיבורו של מ"ו דויד בן סאלם זאהר זלה"ה".

מרי יחיא אלזביב נולד בשנת תקפ"ו (1826). מוצא משפחתו מהישוב סר, ושם משפחתו עסקה ביבוש ענבים, ומכאן שם המשפחה זביב - צמוקים בעברית.

מרי יחיא היה המרי של הישוב שיבאם וכוכבאן, וישב בראש בית הדין בערים הללו, יחד עם הדיין מרי שלמה עמר שהיה תלמידו (נפטר בשנת תש"ח - 1948), והדיין מרי ישראל גיאת אשר נפטר באשקלון. הוא היה ראש המשוררים ומקובל גדול. מתלמידיו: הדיין מרי שלמה עמר כדלעיל, ובנו מרי שלמה אלזביב-מנצור שהיה מרי הישוב ת'לא (ע"ע הבא).