הכל

מרי זכריה הרופא בכינויו הרז"ה - מרי יחיא בן סלימאן אלטביב, היה מגדולי חכמי תימן במחצית הראשונה של המאה הט"ו. הוא חי כנראה בד'מאר שבמרכז תימן, ובישובים הסמוכים כמו מצנעה בני קיס. הוא נולד באמצע המאה הי"ד ואת רוב חיבוריו כתב בתחילת המאה הט"ו. הוא התפרנס מהיותו רופא, ואף כתב חיבור ברפואה - אלוג'יז הקצר.

מוצא משפחתו מהעיר ד'מאר או מהסביבה. הוא העתיק את ספרו העיקרי מדרש החפץ בישוב מצנעת בני קיס. מרי דוד בן ישע הלוי, מחכמי תימן בדור שאחריו, מכנהו "אלחכים יחיא אבן סלימאן אלד'מארי" - מלמדת שמוצא משפחתו מד'מאר.

ר' יוסף בן יוסף בן יחיאל הרופא סיים את העתקת התורה בכ' בתמוז שנת תרי"ד (1854), בישוב אלנגד שבמחוז שרעב.

בכה"י רנ"ה דפים, חומשים ויקרא-דברים, עם ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, הפטריות ותרגום יונתן ב"ע. מידי פעם הערות מסורה. נכתב לשני האחים הילדים במימון אביהם "מוסי בן דאוד וסאלם בן דנוך אלמכנא ראיבי".

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה עשרים בתמוז שנת בקס"ה לשטרי (תרי"ד - 1854) במתא אלנגד... והכותב... יוסף בן כמהר"ר יוסף בן יחיאל הידוע הרופא. ונכתב לתשוקת שני האחים... מוסי בן דאוד וסאלם בן דנוך אלמכנא ראיבי".

חכם ופעיל ציבור, ירים - ת"א - חולון, מאה כ'

מרי שלום בן יוסף ג'יבלי-הררי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר ירים שמרכז תימן. בן זכר יחיד להוריו. בגיל שש שנים מינו לו הוריו מרי מיוחד מצנעא, את מרי נתן צארום, תופעה נדירה בתימן. בהמשך למד אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ', והוסמך על ידם לשחיטה, וכן ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. חזר לעירו ושמש עוזר לראש הקהילה ר' חיים קאפח. נסע לעיר עדן והוסמך לרבנות ע"י רבני העיר מרי משומר ומרי יצחק.

שימש שוחט ובודק של הקהילה התימנית והספרדית בעיר הנמל תוואהי שליד העיר עדן.

ר' יוסף השאש חתום עם מרי אברהם חיים נדאף ור' שלום ריעאני על שטר צוואה ביפו בשנת תרע"ו (1916) לנעמה בת שלום צ'אהרי. הוא היה מראשי הקהילה התימנית ביפו בתקופה זו.

לא ידוע מתי עלה לארץ ומתי השתקע ביפו. יהודי תימן השתקעו ביפו לפני שנת תקצ"ט (1839), ובמפקד שנעשה בשנה זו עפ"י בקשת משה מונטיפיורי נמנו שניים מיוצאי תימן, ועד שנת תרס"ד (1904) נמנו יותר ממאתיים מיוצאי תימן ביפו.

לא ידוע מתי נפטר והיכן.