הכל

בורה, והב

מרי והב בורה נולד בתחילת המאה העשרים. היה דיין וראב"ד בקהילת אלבוקר וכראמה שבמחוז שרעב, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

בידַ'א, מעודד בן יוסף

ר' מעודד בן יוסף ביד'א חי עפ"י הערכה במאה הי"ז- י"ח. לא ידוע במדויק מקומו, אך עפ"י שם משפחתו יש להעריך, כי מוצא משפחתו אולי מביד'א שבדרום מזרח תימן, ומשם נדד ברחבי תימן. ויתכן כי מוצא משפחתו ממרכז תימן, כפי שמצאנו לגבי מרי חיים סנואני. שם משפחתו המקורי היה בידה, ומוצא המשפחה מהעיר ירים שבמרכז תימן, ומשם נדדה המשפחה למחוז שרעב בדרום תימן.

ידוע כי היה תלמידו של ר' דוד בן אברהם רצאבי, וכי העתיק את ספר הקבלה אור נערב לר' משה קורדובירו.

ביחאני, יעקב בן מנצור

מרי יעקב בן מנצור ביחאני חי בתימן. לא ידוע זמנו ומקומו, ויש להעריך כי חי במאה הט"ז. הוא ידוע מתוך מדרש שכתב לתורה ולהפטריות המכונה ילקוט אלביחאני. רובו כתוב בעברית ומקצתו בערבית כמקובל בתימן עד המאה הט"ז. המדרש קצר יותר ממדרש החפץ וממדרש מאור האפילה. הפירוש להפטריות מכונה לקט מן אלהפטרה. החיבור ידוע מכתב יד אחד הנמצא בספריית בית המדרש לרבנים בארה"ב.

בקולופון המתורגם לעברית כתוב:

"ספר זה חיבור יעקב בן מנצור אלביחאני והוא מדברי חז"ל, כל המוצא בספר זה טעות ושגיאה, תוספת וחסרון, סתירה או מוקדם ומאוחר, עפ"י הלימוד והידיעה שואל אני ממנו שידון אותי לכף זכות".

ביצאני, סעדיה צאלח זכריה

ר' סעדיה צאלח זכריה - ביצ'אני היה מנהיג בקהילת יהודי ביצ'א, שבדרום מזרח תימן, באמצע המאה העשרים. הוא ידוע מתוך חתימתו על מסמך, המאשר את קבלת כספי הסיוע לעניי הקהילה והסביבה, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מהתאריך ו' במרחשון שנת תש"ז (1946). הוא חתום לבד, ונראה, כי היה הגזבר והממונה על הצדקה וההקדש בקהילה.

משפחתו היא ביצ'אני על שם מקומו, אך שם המשפחה הוא גם זכריה, אחת המשפחות המכובדות והחשובות בקהילה, ורבים ממשפחה זו שימשו דיינים ומנהיגי הקהילה. רבים מיוצאי ביצ'א בישראל נושאים את שם המשפחה זכריה.

ביצ'אני-זכריה, עואץ בן שלום

מרי עואץ בן שלום זכריה - ביצ'אני שימש ראש השוחטים בעדן במאה הי"ט-כ'. הוא דודו של מרי שלום בן יחיא זכריה, הדיין מהעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן. הוא אף הסמיכו לשחיטה.

הוא ידוע מתוך דבריו של מרי אברהם בן משה ערוסי בחיבורו קורא הדורות, בו הוא מתאר באריכות את יהודי עדן והקהילה. הוא ביקר בעדן ברבע הראשון של המאה העשרים לפני עלייתו לארץ בשנת תרפ"ג (1923). את מרי עואץ הוא מתאר במילים "הגאון והמכובד ריש טבתא דמתא כמוהר"ר עואץ' סלם אלביצ'אני, והוא ממונה לגבות הצדקה לחזק בדק היכל כמו סולת מנופה".

בלידה, משה בן יוסף*

מרי משה בן יוסף בן משה בן סעדיה אלבלידה היה מגדולי חכמי תימן במאות ט"ו-ט"ז. הוא חי במרכז תימן אך לא בצנעא. להערכתי, נולד באמצע המאה הט"ו באחד הישובים במרכז תימן. הוא ידוע מתוך חיבוריו הרבים, והוא מן הפוריים שבחכמי תימן. חיבוריו שהגיעו לידינו הם מן השנים רס"ט (1509) עד רע"ה (1515), והישובים המוזכרים בחיבוריו הם חצ'ור אלעליא (העליונה), ממכ'לאף סנחאן, וכן הישוב אלגרן מן ער בני אלאצב. הישוב סנחאן נמצא מדרום לצנעא.

בן אור, סעדיה בן עואץ*

מרי סעדיה בן עואץ וחמאמה בן אור- ד'וראני נולד ביום א' אדר ראשון תרע"ד (1934), בישוב חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה שבדרום תימן. מכונה סב"א - סעדיה בן אור. בכור להוריו. נחשב לעילוי, ובגיל שלוש שנים ידע קרוא וכתוב. הוסמך לרבנות בגיל י"ג שנים. למד תורה אצל גדולי החכמים ובראשם ראש המקובלים שבדרום תימן מרי חיים סנואני שאף הסמיכו לרבנות. עסק רבות בלימוד הקבלה.

התפרנס מצורפות כסף, מלאכה שלמד מאביו ודודו, שהיה מכונה "בדיחי" ע"ש יהודי מצנעא שהיה מפורסם בחריפותו. מוצא המשפחה, כנראה, מד'וראן בני אניס שבמרכז תימן.

לימד תורה לתשב"ר. בהמשך מונה למנהיג קהילת היהודים בחרף אלהיגה.

עמודים

Subscribe to הכל