בלוג יהדות חברה וקהילה
קיסוסית מאוצבעת Cissus digitatum
חלקה
צמח מטפס, בעל קנוקנות, ממשפחת הגפניים. עלים בשרניים, מחולקים ל-5 – 8 אונות כאצבעות יד ושפתם משוננת. הפרי ענבה קטנה. נפוץ בתימן באזורים שבין 1400 – 2500 מטר. בית גידולו מצוקים ומטפס על קירות.
הצמח נזכר בשם "חלק" בידי העורך התימני של פירוש רבינו נתן אב הישיבה, למילה "אירוס" שבמשנה (כלאים ה, ח). המשנה עוסקת בכלאי הכרם וזיהוי זה מתאים לכאורה להקשר ההלכתי, שאכן המכוון לצמח הדומה לגפן בעלים ובפרי, אך אין בכך להפכו לכלאים. ייתכן שהפירוש הזה אינו מתייחס כלל ל'אירוס' אלא ל'קסוס' הנזכר בסמיכות לו: 'האירוס והקסוס – אלחלק ואלעלפק'. גם במסכת סוכה (א,ד) תרגם עורכו של רבנו נתן : 'קסוס – עלפק'. נראה שיש לתקן ולגרוס 'קלפק' (قلفق) שהוא בתימן שם נרדף ל'חלק'.
לפי התיאורים השונים מימי הביניים מדובר בצמח הגדל בתימן כגפן, דומה לו בעליו ובענפיו. בעל אשכול פירות קטנים כענבי הבר המשחירים עם הבשלתם. משתמשים בעלים לבישול הבשר, מקנה טעם חמצמץ. מכינים מכינים רוטב המעורב בקרטם הצבעים (עצפר).
יהודי תימן השתמשו בעלים שלו לרפואה כרטיות על פצעים מוגלתיים וכנגד נפיחות. הם גורמים לריכוך העור ומאפשרים את ניקוז המורסות. בתימן משתמשים בו עד היום למאכל ולרפואה. מבשלים את העלים למשך הלילה בתנור מסורתי (או חצי שעה בסיר לחץ). לאחר מכן מכינים מהם מעין עוגיות שטוחות בקוטר כעשרה ס"מ ומיבשים אותם בשמש. מהם ניתן להכין תוספי מזון כמו רוטב או למטרות רפואיות. המחקר המדעי הראה שבגבעול הצמח ריכוז גבוה של חומרים מעכבי חמצון ואנטיבקטריאלים.
* מתוך האנציקלופדיה לצמחי תימן (בהכנה). ניתן לבקר באתר של המחבר "קדמוניות הטבע" ולמסירת מידע אותנטי לכתובת: amarzoh@gmail.com