בלוג יהדות חברה וקהילה

חידות

1. רש"י כ"ח י"א – "ויפגע במקום" – שתיקן תפילת ערבית. המקובל הרב יצחק אבוהב מעיר ששלושת האבות – האות השנייה בשמם רומזת על התפילה שתיקנו: אברהם ‑‑‑‑‑, יצחק ‑‑‑‑‑, יעקב ‑‑‑‑‑.
2. הן אצל אברהם (י"ג ט"ז) והן אצל יעקב (כ"ח י"ד) נמשלו ישראל כ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, כי רק כאשר נהיה דבוקים כ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, יקויים בנו הפס': "ופרצת ימה" וכו'.
3. רש"י כ"ט א' – "וישא יעקב רגליו" – והרי הרגליים נשאו אותו? אלא משנתבשר בשורה טובה שהובטח ב‑‑‑‑‑, נשא ‑‑‑‑‑ את רגליו, ונעשה ‑‑‑‑‑ ללכת.
4. אמרו חז"ל: שלושה מאבותינו נזדמנה להם אשה ליד הבאר: יצחק, יעקב ו‑‑‑‑‑; ואשה נמשלה למים: "שְתה מים מ‑‑‑‑‑ ונוזלים מתוך ‑‑‑‑‑" (משלי ה' ט"ו).
5. רש"י כ"ט ו' – ט' – מהו ההבדל בזמני הפועל בין "והנה רחל בתו בא־ה" לבין "ורחל בֿאה"?
6. רש"י כ"ט י"א – "ויבך" – מה הן שתי הסיבות לבכיו של יעקב?
7. אמנם קבענו במפורש תנאים, אך מי שם לב לדברים קטנים – באיזה ביטוי אנו דנים?
8. הימים הפכו לשנים בגלל בעלת הסימנים.
9. ראתה ושמעה כי נולדו השניים, ומקווָה שיילָווה אליה בינתיים.
10. רש"י כ"ט ל"ה – "הפעם אודה את ה' " – מדוע הודתה לאה לה' דווקא עם הולדת הבן הרביעי?
11. ל' כ' – זבדני א-להים" – מה פירוש 'זבד טוב' ו'יזבלני' עפ"י האונקלוס?
12. ל"א א' – "עשה את כל הכבוד הזה" – מהו 'כבוד' עפ"י האונקלוס וכן עפ"י נחום ב' י'? ואילו בפרקי אבות ו' ג': אין כבוד אלא ‑‑‑‑‑, שנאמר: "כבוד ‑‑‑‑‑ ינחלו" (משלי ג' ל"ה).
13. ל"א ד'- "ויקרא לרחל וללאה" – מדוע הקדים יעקב את רחל? ורואים זאת בפס' י"ד: "‑‑‑‑‑ רחל ולאה", וכן ברות ד' י"א: "כרחל וכלאה אשר ‑‑‑‑‑     שתיהם...".
14. יום ולילה התרוצצתי בטבע, לא מנוחה אף לא רגע, לא בחום הקיץ ולא בלילות הקרח; לא אכלתי זבח, ועוד שילמתי עבור הטבח, ובכלל – ע"י רמאי ממולח שכרי קופח – מאילו פסוקים נרקח זה המשפט לבטח?
15. איזה פועל חוזר בפסוקים כ"ז מ"ג, ל"א כ"א ופס' בתחילת ההפטרה בהושע י"ב? בנבואתו זו מונה הושע את אשמת שומרון, מקום מושבו של שבט ‑‑‑‑‑. ומה הקשר שלו לרחל?

חידות למתקדמים:

1. כ"ח י"א – "ויפגע במקום" – מהו ההבדל בין פירושיהם של רש"י וספורנו?
2. כ"ח י"ב – הראב"ע מביא את דעתו של ר' שלמה אבן גבירול שאומר, כי הסולם הוא רמז ל‑‑‑‑‑ העליונה, ומלאכי א‑להים הם מחשבות ‑‑‑‑‑.
3. רש"י כ"ח י"ז – יעקב קרא לי"ם/ לביהמ"ק ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, אברהם קְראה ‑‑‑‑‑, ויצחק קְראה ‑‑‑‑‑.
4. רשב"ם כ"ט ב' – לשם מה "האבן הגדולה על פי הבאר" ?
5. כ"ט ב' – ג' – הרמב"ן שואל: לשם מה סיפור האבן שעל פי הבאר והעדרים? ועונה: הבאר רומזת ל‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, וג' עדרי הצאן לשלושת ה‑‑‑‑‑, לרמוז כי משם ישאבו רוח הקודש.
6. כ"ט ז' – ספורנו שואל: לשם מה מספרת התורה על פגישת יעקב עם הרועים? ועונה...
7. רש"י ל' י"ד – ה'דודאים' – א. כיצד נקראים בלשון ישמעאל (הערבית) ? ב. כיצד מכונה האהוב בשיר השירים? ג. באיזה כינוי כונה שלמה ע"י ה' (שמ"ב י"ב כ"ד)?
8. ל' ב' – חז"ל ראו קשר בין דברי יעקב לרחל: "התחת א‑להים ‑‑‑‑‑" לבין דברי יוסף לאחיו: "התחת א-להים ‑‑‑‑‑"; דברים המצביעים על מגבלות האדם ויכולתו.
9. בעל הטורים ל' י"ד – בכל שמות השבטים אין האות ס' אלא ביוסף, מכאן שהוא שׂטנו של ‑‑‑‑‑.
10. רשב"ם ל' ל"ב – לשׂה 'נקוּד' יש טלאי ב‑‑‑‑‑ וה‑‑‑‑‑, ואילו לשה 'עקוד' טלאי לבן ב‑‑‑‑‑.
11. ל' ל"ז – מהו ההבדל בפירושיהם של רש"י והרס"ג (מובא בראב"ע) בשאלה איזה פרי מניב עץ הלוז.
12. ל' מ"ב – "הצאן...העטופים...והקשורים" – רש"י מביא הסבר של מנחם (בן סרוק – בלשן ספרדי מהמאה ה-10) על מצב הצאן.
13. ל"א י"ט – "ותגנב רחל את התרפים" – מהו ההבדל בפירושי רש"י והראב"ע בדבר כוונת רחל בגנבת התרפים?
14. ל"א מ"ז – 'יְגר שׂהדותא' הוא תרגום ארמי ל'גלעד'. שורש 'שהדותא' נמצא באיוב ט"ז י"ט: "בשמים ‑‑‑‑‑ ושַֹהדִי במרומים". שורש זה עבר אל הערבית – מוסלמי הנהרג/המתאבד בפעולה למען מלחמת קודש הוא  עֵד לאמונה באסלאם, ונקרא ‑‑‑‑‑.
15. ל"ב ב' – כותב המלבי"ם: 'לאחר שנפרד יעקב מלבן השיג מדרגה גבוהה, ע"י שפגעו בו מלאכים בהקיץ, כמו שהיה אצל ‑‑‑‑‑ בפרשת 'וירא'.
16. מה המשותף לפסוקים: י"ד י"ח, כ"ד נ"ד, כ"ו ל', ל"א נ"ד? מה מסמלת פעולה זו?

תשובות: 1. בוקר, צהריים, ערב 2. כעפר הארץ 3. שמירה, לבו, קל 4. משה, בורֶך, באֵרך 5 . בא־ה – בהווה, בֿאה – בעבר 6. א. על שאינה נכנסת עמו לקבורה ב. על שבא בידיים ריקות 7. "ברחל בתך הקטנה" – כ"ט י"ח 8. "ויהיו בעיניו כימים אחדים" – כ"ט כ"א 9. ראובן, שמעון ולוי 10. כי נטלה יותר מחֶלקה 11. חלק טוב, יהיה מְדורו – משכָּנו – אצלי (מכאן הטקס 'זֶבֶד הבת' - ולא בריתה!) 12. נכסים, כסף וזהב, תורה, חכמים 13. כי רחל היתה עיקר הבית, ותען, בנו 14. מפרק ל"א פסוקים ל"ח – מ"א 15. לברוח, אפרים – נכדה של רחל

למתקדמים: .1. רש"י – הר המוריה, ספורנו – מקום ללינת אורחים 2. נשמה, החכמה 3. בית אל, הר, שדה 4. שלא יפול אדם ושלא ישאבו נוכרים 5. לבית המקדש, הרגלִים 6. לציין שהצדיק מתריע על עוול גם אצל הנוכרים 7. יסמין, דוד, ידידיה 8. אנכי, אני 9. עשו 10. בראש ('נקוּד' משרש 'קדקד') ובצוואר; ברגליים ('עקוד' ממקום ה'עקִידה', הקשירה 11. רש"י – אגוזים; הרס"ג – שקדים, עפ"י הערבית  - לוֹז 12. העטופים – מתעטפות בצמר ואינן מתייחמות; הקשורים – מתקשרות מהר כדי להתייחם 13. רש"י – כדי להפריש את אביה מע"ז; ראב"ע – פחדה שאביה יאתר אותם ע"י התרפים 14. עֵדִי, שהיד 15. אברהם 16. אכילה משותפת של בעלי הברית, באשר היא מקרבת (הלחם – 'מלְחים' - מחבר והקרבן – מקרב) ונותנת תוקף להסכם.