בלוג יהדות חברה וקהילה

להבאת המודעות אודות יהודי תימן ומצבם העגום ולפרסום העניין בתפוצות העולם על מנת להעלות את העניין לסדר היום הציבורי, לכך תרמו מספר אישים מפורסמים אודותיהם נספר בפרק זה. בראש ובראשונה הרב הראשי של צנעא ר' סליימאן קארה שהנהיג את יהדות תימן במשך 40 שנה משנת 1849 ועד מותו ב-1889. הוא הנהיג את הקהילה באחת מהתקופות הקשות בתולדותיה, ויתכן אף שהקשה ביותר. בתקופתו היינו עדים למלחמות הבלתי פוסקות שהובילו לאנרכיה בלתי נשלטת שנוצלה ע"י המוסלמים לפרוע ביהודים ככל העולה על רוחם. בנוסף לכך בימיו קמו גם שני משיחי השקר שגרמו למבוכה קשה, הכניסו את כל הקהילה לסחרור וסיבכו אותה במערכת היחסים השבירה עם הערבים. ר' סליימאן הבין היטב שבמצב כה מסובך, ישועה ליהודים לא תצמח מבפנים, אלא יש להפנות את תשומת הלב החוצה לסיוע מועיל ואפקטיבי ממעצמות כמו בריטניה, תורכיה, צרפת ואף להסתייע באחינו בא"י שלהם מהלכים בעולם הגדול. ולכן הוא שיגר מכתבים לא מעטים בהם היטיב לתאר את מצב הקהילה והדברים קבלו הד ותפוצה בעיתונות הבינלאומית. אדם נוסף חשוב שתרם את חלקו בכך היה ר' משה חנוך הלוי שישב בעדן. מוצאו לא כ"כ ברור אך יהודי אירופאי זה התגלגל מרוסיה לתורכיה וכסוחר ממולח נלווה לצבא התורכי ששם פעמיו לכבושה של תימן, והוא סיפק להם חלק מצרכיהם. כך קבע את מקומו ועסקיו בעדן, שהייתה ציר מרכזי בנתיבי הסחר הבינלאומיים. אין ספק שבזכות הכיבוש הבריטי של עדן יכול היה ר' משה למקם את עסקיו ולטוות את קשריו המסחריים והחברתיים עם אינטרסים כלכליים בכלל ועם יהודי תימן בפרט. גם הוא ידע להפעיל את קשריו ולנצלם לטובת יהודי תימן ופרסום צרותיהם ומאבקם לרחבי העולם. ר' יעקב ספיר עליו נספר בקרוב בהרחבה, שביקר בתימן בתקופה קשה זו כותב אודות ר' משה בספרו: "עוד פה (בעדן) גביר נכבד וסוחר, איש חכם ונבון כהר"ר משה חנוך הלוי נ"י. והוא יליד מדינת תוגרמה, ובא בבחרותו לעיר צנעא ולמד שם תורה ושו"ב (שחיטה ובדיקה). ואח"כ מצא לו בהודו ברכה והצלחה והתיישב פה בעדן והצליח בכל משלח ידיו. וגם זיכה את הרבים והשביע(הפיץ) את כל ארץ תימן בספרים רבים, חומשים, עם כל המפרשים, עין יעקב, זוהר, שולחן ערוך, מנורת המאור, ראשית חכמה[...] אשר בזה כל ישעם וחפצם[...] שהביא מליוורנו" (ספרים שהוא בעצמו דאג להדפיס בליוורנו לשם הפצתם בתימן). בסוף ימיו עלה ר' משה חנוך לא"י והקים בירושלים את החצר הידועה בשם 'חצר חנוך' ליד שכונת משכנות ישראל, ושם התיישבו כמה משפחות תימניות. כשפעל בעדן הוא נפגש עם סוחרים רבים מכל רחבי העולם ודאג להעביר באמצעותם את המידע אודות יהודי תימן.

אנשים נוספים שתרמו לפרסומם של יהודי תימן בעולם היו שני מסיונרים מומרים (יהודים בעברם) שבקרו בתימן מטעם אגודה מסיונרית מלונדון ששמה למטרה לפעול בקרב תפוצות יהודיות בעולם לשם הפצת הנצרות .הראשון נקרא יוסף וולף שפרסם כבר ב  1825 ואח"כ ב 1836 פרטים חשובים אודות יהודי תימן והשני אהרון שטרן שפרסם דברים בשנת 1856. מידע שתפס תהודה רבה באנגליה. בשנת 1859 שהה רבי יעקב ספיר בתימן ודבריו קבלו הד רחב בא"י ובעולם.

אין כל ספק בכך שסיפוריהם של כל הנ"ל בעיתונות ובכתבי העת הביאו לידי כך שיהדות אירופה הכירה טוב יותר את יהדות תימן והפנימה היטב את הצורך לסייע להם ולנקוט בפעולות מעשיות למענם. הנה כי כן ראינו שבמהלך המאה ה-19 ישנה פריצת דרך בהבאת מידע אודות הקהילה היהודית בתימן לרחבי אירופה, מקהילה שהייתה די מנותקת מבחינת הקשרים הבינקהילתיים עם תפוצות יהודיות רחוקות, ובמיוחד לאור מצבם הקודר תחת עול המוסלמים שרדו בהם ללא רחם.

על מצבם של היהודים בתקופת האנרכיה בין השנים 1858 עד 1872 זמן הכיבוש התורכי נספר בפרקים הבאים.