הישוב נמצא במרחק של עשר ק"מ בערך מחבאן.
עפ"י המסורת שבפי מוסא בן יוסף שמאך, יהודי חבאן התגוררו תחילה באלמרך, מקום קרוב להר שממנו חצבו אבן חמוצה שקראו לה "אשב", והיו משתמשים בה להבריק תכשיטי כסף לאחר הכנתם. הממלכה היהודית היתה על הר דעה, מרמז אולי על שם יהודי. עפ"י עדותו, הוא ראה במקום שרידי בניינים מאבני בזלת וחפצים יהודיים, כמו מראהי, אבני רחיים קטנות שבהם השתמשו רק יהודים, בריכות מים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה קשישה כבת שבעים עד שמונים שנה, ממשפחת עואץ'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודים, אחת מהן היא של משפחת פרואי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר נמצא מצפון מזרח חוגריה, ומדרום מזרח לעיר תעיז. כפרים באזור: טחן, מזבר, גבזיה, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה עד עשרים משפחות. היהודים היו צורפים, רוקמים, ועוד. ר' עמראן בן עמראן סאלם היה סוחר ידוע באריגים ובתכשיטים, ואמיד מאוד. רב האזור היה מרי שלמה בן יוסף טביב, אשר היה מתבודד רוב ימיו, כדי ללמוד את תורת הסוד. בחגים היה בא לתפילות יהודי ממשפחת...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת מחדון, משפחה אחת בלבד.