קהילות תימן
הכפר היה ממוקם על ראש ההר.
במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו בכפר מספר משפחות יהודיות, ממשפחת חמאמי. בשלב מסוים עברו היהודים להתגורר בכפר ד'רע א שועבי.
שם הישוב ידוע בהקשר לנסיעה ולעליית היהודים לארץ. לא ידוע אם חיו יהודים בעיירה. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
הישוב מעמר ידוע לי מהמאה הי"ח.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום שלישי ח"י באייר בצ"א-תק"מ-1780, כי סעיד בן עואץ' עדוי גירש את אשתו זהרה בת דוד הלוי, ממעמר.
לפני העלייה הגדולה, מעמר היה שם אזור בנפת בני חארת'.
אולי הכוונה לכפר מעדן, אשר בנפת חובייש במחוז אב.
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' שלום בן שלום דאר, המכונה אלעילה, בשנת תרכ"ה- 1865. הוא העתיק הלכות שחיטה: הלכות שחיטה לרמב"ם, ואת קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. הוא היה מלמד תורה לתינוקות. בכתב היד ע"א דפים. נכתב במימון ר' יעקוב בן חסן מוסי. לא ידוע מיקום הכפר.
בקולופון כתוב:
ונכתבה זאת השע"ק (שערי קדושה) ולחם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחת אחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: יחיא בן אברהם אשר תרם שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו.
ישובים סמוכים: כוחלאן, אשרף, גוף, שהארה, ועוד.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 89
- 90
- 91
- 92
- 93
- 94
- 95
- 96
- 97
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »