קהילות תימן

השם מראד ידוע לי מרשימותיו של גויטין, ובישוב חצן הוא מציין, כי הישוב חצן נמצא בין רדאע למראד.

הכפר מרבגה נמצא, כנראה, בנפת חידאן אלשאם.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: מוסא קהא אשר תרם שלוש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: מצ'מון, מגער ועוד.

בכפר זה נולד מרי שלום בן יחיא זכריה ביום חמישי י"ז בניסן תר"מ-1880. הוא שמש בהמשך רב ראשי לאזורים צאהיר וכוור, הכוללים את הישובים: מכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אמכביר, אמגול, אמצומעה, ועוד.

שם הישוב מרואג'ה ידוע לנו מגט אשר פרסם י"ל נחום, ומארבעים כתובות וגטין אשר פרסם ששון.

הגט שפרסם י"ל נחום נכתב בשנת בע"ח-תקכ"ז-1767. הבעל הוא יחיא בן דאוד ואשתו זהרה בת יחיא. חתום על הגט דוד בן יצחק.

עשרות הכתובות והגטין אשר פרסם ששון נשמרו על ידי אחד ממנהיגי הקהילה, והגיעו במרוכז אל ששון. המסמכים הם משנת תע"ז-1717 ועד שנת תרס"ט-1909, תקופה של מאתיים שנה בערך. חוץ מעשרות מסמכים...